הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

ביום רביעי נכנסתי לחדר הטיפולים של רופא השיניים הצבאי לצורך עקירת שן. כן. עקירת שן. לא, אני לא בן 80 וסתם מעמיד פנים שאני בן 23 כדי לתפוס צ'וץ' דרך הבלוג הזה... פשוט שבכיתה ג' שיחקנו קיפודור והקיפודור נחת בגינה של החצר והיה שם עמוד ו... עזבו, קיצר, סיפור ארוך.

אחרי שהרופא סיים להסביר לי בקצרה (ותוך התעלמות גסה מאוד מתיאור השלבים הכואבים) את התהליך שאני עומד לעבור, שאלתי אותו:

"רק תגיד, אתה תדאג שבסוף אני איראה טוב? כי אני סוג של, אהה, נפגש עם מישהי מחר, ו... ... אההה. כן."

המבט שהרופא החזיר לי אמר "עם פרצוף כזה? נראה לי שאתה תולה יותר מדי תקוות במה שרופא שיניים אחד יכול לעשות...".

"נו באמת" חשבתי לעצמי באותו הרגע. "דייט. זה מה שזה. פשוט תקרא לזה דייט."

לא הרבה אחרי זה התחיל סשן מזעזע ומלא חוסר-נעימות.

וגם התחילה העקירה של השן.

שמרתי אותה, אם מישהו רוצה לבוא לראות.

ויש לי התפרצויות של ש' שורקת בגלל השן החלופית, אם מישהו רוצה לבוא ולצחוק עלי.

מכיוון שאני לא רוצה לחשוף את זהותה של הבחורה החביבה, נקרא לה "נמה".

נמה קראה את הפוסט הקודם שלי, חשבה שאני שיא המגניבות והוסיפה אותי לפייסבוק. אקט מוזר וסטוקרי לחלוטין שללא ספק קיבל הערכה אצל אדם מוזר וסטוקרי כמוני. התכתבנו לא מעט בצ'אט ואז דיברנו די מעט בטלפון ובסופו של עניין קבענו להיפגש היום. היה נחמד לדבר איתה ובתמונות היא נראתה די חמודה. אפילו הייתי המוזה שלה לקטע שהיא כתבה עבור עיתון הסטודנטים.

במקור היינו אמורים להיפגש בחיפה, שם היא לומדת בטכניון במהלך השבוע, אבל בסוף קבענו להיפגש במרכז. נכון, אני מודע לכך ש-"בחורה שנראית חמודה ושלומדת בטכניון" מצמצם את הרשימה לבערך שלוש בנות, אבל מבחינתי אני עדיין שומר פה על האנונימיות שלה.

התנאי לפגישה במרכז היה פשוט, אבל כפי שהסתבר בהמשך, קריטי:

איפשהו במהלך הדייט, מכיוון שזה באזור, הובטח מראש לחבר'ה מהצבא שאני אקפוץ ואשב איתם בפאב באירוע לכבוד שחרורו של המפקד האהוב עלי מהיחידה.

וידאתי עם נמה שזה בסדר מבחינתה.

התארגנתי יפה לדייט. התקלחתי (אחרי שלושה ימים שבהם לא התקלחתי, כדי שההבדל יהיה משמעותי יותר) ושמתי דיאודורנט ובושם וצחצחתי שיניים ואפילו ניקיתי עם חוט דנטלי ושטפתי עם מי-פה וכל השטויות האלה. לפי גוגל מפות ציפתה לי נסיעה של 50 דקות עד לבית של נמה, אז ארגנתי מראש רשימת השמעה לדרך עם שירים של רבאק וכיף. אחלה מוטיב למוזיקה.

גם עשיתי כפיפות בטן. אבל אל תספרו.

אחרי 50 דקות ואפס טעויות בניווט (הופתעתי גם מהדיוק של גוגל מפות וגם מהגבריות שלי [ושל ה-GPS שלי לשעת חירום, אהמ...]), עצרתי באופן לא חוקי מתחת לבית של נמה. היא סימסה לי שהיא יורדת. אני סימסתי לה בדיחה ילדותית ומפגרת כתשובה. אחרי כמה דקות הייתי בטוח שהתשובה המטופשת שלי גרמה לה לבטל את הדייט (או "את הפגישה", כמו שקראתי לזה בעברית רהוטה לא פעם ולא פעמיים). לשמחתי היא דווקא נכנסה מחייכת לרכב כמה רגעים אחרי. חמודה כמו בתמונות. מחקתי מרשימת החששות שלי את "אבל מה אם התמונות שלה בפייסבוק לא עדכניות מספיק ועכשיו היא בהמה ענקית ומגעילה???".

החלטנו לסיים קודם עם החבר'ה של הצבא וללכת לאכול משהו אחרי, כי שנינו לא אכלנו כלום באותו יום. יצאנו לכיוון הפאב כשנמה מכווינה, מכיוון שהיא גרה בעיר ומכירה אותה טוב.

שתי פניות פרסה מאוחר יותר הגענו ליעד. היינו בערך הראשונים שהגיעו.

אני הזמנתי בירה והיא הזמינה מבטים מוזרים מהמלצרית כשלא הזמינה כלום.

ישבנו שם שעה וחצי עד שכולם הגיעו ועד שסיימתי את הבירה, בזמן שנמה סבלה באופן קיצוני מעשן הסיגריות סביבה ומהחברה הלא מוכרת.

ראיתי שלא מאוד נוח לה אז באיזשהו שלב הצעתי לסיים את הבירה שלי בשלוק אחד כדי שנוכל לעזוב מהר יותר. היא ריחמה עלי והרחיקה לי את הכוס מהשפתיים. או זה או שהיא כבר הכירה אותי מספיק טוב בכדי להבין שאם זה היה נמשך עוד קצת, הייתי שופך על עצמי את הבירה שלי. וגם קצת עליה.

יצאנו מהפאב והלכנו לחנייה. התנצלתי בערך מיליון פעמים על השהייה בפאב כי ממש לא היה לי נעים שיצאתי די דביל...

כשהגענו לרכב נמה אמרה "הו, הנה אוטו שמתאים לבחורה. הוא בטח שלך!"

אכן, בחורה שנונה ועוקצנית היא נמה שלנו.

כתגובה, חזרתי על עקבותיי כמה מטרים והסתתרתי מאחורי עץ באקט של בושה ילדותית.

אכן, יצור מפגר ורכרוכי הוא פילו שלנו.

נמה באה אחרי והצליחה איכשהו לאתר את מקום המסתור הגאוני שלי.

"אז אתה יכול לקחת אותי הביתה עכשיו?". לא היה לי ברור אם זאת שוב העוקצנות הזאת שלה.

"לא אמרנו שהולכים לאכול משהו?". "אני כבר אוכל משהו בבית.".

הא. שייסה. היא הייתה רצינית.

איפשהו בין הרגע ההוא ובין החנייה מתחת לבית שלה, ניסיתי לברר מה השתבש.

הסבר חלקי שהצלחתי להוציא ממנה היה "מוזר לי".

וואלה.

מוזר לך.

באמת?

מוזר לך להיפגש עם מישהו שההיכרות הראשונית שלך איתו נובעת מפוסט שבו הוא כתב לעצמו מדריך שאמור לסייע לו להפסיק להיות בנאדם מוזר?

מוזר לך?

אחרי שהשיחה הראשונה שלכם, שבעקבותיה היו עוד לא מעט שיחות, הייתה על להביא ביד ולשלשל באותו הזמן...?

וואלה.

מוזר. לכי תביני.

היו עוד כמה רגעים מביכים שכאלה שבהם ניסיתי לגרום לה להתחרט. ראיתי שהיא צחקה ממשהו שאמרתי, אז עשיתי פאפי אייז (לא מאוד נוח לנהוג עם פאפי אייז ואני די בטוח שהיא גם לא שמה לב אליהן) וקולות של פוקימונים ושאלתי אותה שוב ושוב אם היא בטוחה שהיא רוצה הביתה. כשדיברנו עוד קצת מתחת לבית שלה סיננתי שביחס למישהי שלא רוצה להמשיך את הפגישה, היא מתמהמהת לא מעט ביציאה מהאוטו. הכוונה הייתה שתגיד "צודק, כי אתה די נחמד. אולי בכל זאת נלך לאכול משהו כדי שתוכל לנסות לפצות אותי על הזמן שסבלתי." התוצאה האמיתית שהתקבלה הייתה רק חלקית. היא אמרה "צודק" ויצאה מהאוטו.

סגרתי את הדייט ב-"נדבר כבר!" חסר טאקט, עשיתי את הפרסה האחרונה שלי לערב ועצרתי בצד כדי להתקשר לבכות לחברים וכדי להגדיר מסלול חדש ל-GPS החירום, חברי הטוב שתמיד לצידי ברגעי משבר.

התבאסתי מכדי לחזור לחבר'ה מהצבא אז נסעתי לשבת קצת עם יותם ותמי ושפיצים.

למזלי, היה לי ברקע פלייליסט של רבאק וכיף. עזר קצת להכניס דברים לפרופורציות.

והקטע הכי מבאס...?

בגלל כל הסיפור הזה יצא שלא אכלתי כמעט כלום כל היום P=

ואני רעב, סעמק!

זהו.

... הממ, מה זה?

אתם רוצים לדעת למה הפוסט הזה מתואר כדייט הכי טוב שהיה לי בחיים?

ובכן, יש טוויסט! D=

*אוכל חטיף טוויסט*

נום נום, דביק... ^^ זה עזר קצת לרעב.

א-המ...! טוב, טכנית זה כנראה נחשב דייט גרוע, אבל... זה הדייט היחיד שהיה לי עד היום (= מה שעל פי חוקי הפיזיקה והיקום והכל סטופ נגעתי בכדור הארץ, אומר גם שזה הדייט הכי טוב שהיה לי בחיים.

וגם הדייט הכי ארוך שהיה לי בחיים.

והדייט הכי זורם שהיה לי בחיים.

והדייט הכי... אממ =P כלב-ים שהיה לי בחיים.

... כן I=

עד היום ברחתי מההגדרה של "דייט" כל עוד נפשי בי.

אני לא אוהב את הרעיון של דייטים. מבחינתי, זוגיות צריכה להתחיל בעקבות חברות בין שני אנשים. דייט הוא מה שמוגדר כששני אנשים שלא מכירים אחד את השני מתכננים מבעוד מועד להגיע לשלב של זוגיות. הכל או כלום שכזה. לי, אישית, זה נשמע מקולקל.

אז כשנפגשתי עם בנות עד היום, זה היה "מפגש לצורך היכרות".

אם היינו מסתדרים, אז היינו נהיים חברים. ואם הייתה כימיה, אז היינו מתפתחים לזוג. ואחרי זה כבר אין דייטים.

אבל... כנראה שיש גבול לכמה אפשר לברוח מההגדרות המקובלות בחיים האלה.

ואם יוצא לך לקרוא את זה כאן אז היי נמה! D=

מתנצל על הדייט המעאפן. מבטיח להשתפר בפעם הבאה ^^ שכנראה תהיה עם מישהי אחרת, בכל זאת, אבל היי... שיפור הוא שיפור \(=

אז הדייט שלנו היה מכה כואבת מאוד לביטחון העצמי שלי שכנראה תגרום לי לסגת בחזרה לתוך הקונכיה המנטלית שלי (=

מי יודע כמה זמן יעבור עכשיו עד שאני אהיה מוכן להיפגש עם מישהי חדשה! D= בהחלט תרמת לחברה עם האקט הזה...

רק מקווה שלא תכתבי עלי דברים מביכים בטור שלך בעיתון הסטודנטים של הטכניון D;

אני סתם מתבכיין. מותר לי, אני רעב.

ותקופת היובש נמשכת לה...

מחר כבר יהיה פה פוסט חדש, יותר אופטימי.

לילה טוב,

פילו הדייטר החובבן והרעב