לאחרונה תקפה אותי דכדכת.
שזאת דרך מסוגננת להגיד "אני מבואס מהתחת בלי סיבה (מבלי להבין מה הסיפור מאחורי הביטוי 'מבואס מהתחת')".
שזאת דרך מגולגשת להגיד "אפנתית".
שזה עיוות של המילה העברית לסקייטבורד.
לא התבלבלתם. אין קשר למציאות.
זה לא שאני עצוב או משהו
לא קרה שום דבר רע
פשוט שאני מרגיש נטול שמחה ואפאתי כתוצאה ממחסור של רגש עצמתי כלשהו בחיים שלי (=
(איזה מעצבן אני מתנסח כשאני מבואס, הא? ועוד מהתחת!)
וכתוצאה מהמצב הכללי שיש לי בראש (שלדעתי הוא סוג של מלחמה קרה. ממש קרה. שני הצדדים קפאו למוות לפני עידנים. כשהם מחופשים לחדי-קרן.), אני גם מרגיש כמו הבנאדם הכי לא-תקשורתי בעולם.
שכחתי קצת איך מדברים עם אנשים. איך יוצרים שיחה מעניינת.
אז... לא יודע.
יש למישהו הצעות מה אפשר לעשות בנושא?
אווו רגע
בעצם, יש לי פוסט בארסנל שאני רוצה לכתוב והוא יהיה מצחיק! D=
הוא על אנשים שמבעירים את עצמם ותינוקות מתים.
...
אני יודע. זהב קומי ^^
בעקבות היומולדת שלי שאלו אותי החבר'ה מהצבא "מה אני רוצה ליומולדת".
התשובה היחידה שהייתה לי לתת להם הייתה "ר... רוצה? ליומולדת? 0= "
נפלא.
אפאתיות כל כך מוחלטת גואה בי, שאני אפילו לא יכול לחשוב על דברים שאני בעצמי רוצה או אוהב.
אז אחרי מחשבה רבה-רבה ומעט עוגת ריבה-ריבה שאכלתי היום, נזכרתי שאני אוהב משחקי קופסא.
מה שאומר שאני הולך לקנות משחקי קופסא. ייאי ^^
עוד לא החלטתי איזה. אני עושה סקר. אתם רשאים להיות חלק ממנו. רק לא לשכוח להשתמש בעיפרון מס' 2.
מקווה שלפחות אחד מהמשחקים יגיע עם אושר!
הו, תראו מה השעה עכשיו \(=
... בטגוסיגלפה I= (עיר אמיתית. נשבע. אל תשאלו אותי איך הגעתי דווקא אליה, ואני לא אצטרך להוכיח לכם שיש לי ידע מתקדם בסלנג של מסוממים.)
אוהב,
...
רגע... אוהב?
הרי, שכחתי אהבה מהי! 0'=
אוהו, עולם, לא יפה! פשוט לא יפה שיש לנו בבית כל כך הרבה דברים שאפשר לאכול רק עם לחם או פיתה ואין לא זה ולא זה...!
פילו