הו מאן, אני כל כך לא צריך לכתוב את הפוסט הזה...
עכשיו חצות וחצי בלילה, מחר אני צריך לנהוג לראשל"צ בשמונה בבוקר, יש לי עוד חדר מבולגן לסדר, לבחור בגדים לחתונה מחר, ובנוסף לכל יש בצהריים מבחן בגיאוגרפיה שבכלל לא התכוננתי אליו עדיין.
כן. מבחן בגיאוגרפיה. זה קטע של צבא, אתם לא תבינו! (שזה בסדר לגמרי ומותר כי גם אני לא מבין. למה לעזאזל אני צריך לדעת מה הגובה של כל עיר בארץ, מישהו מוכן להסביר לי?!)
למי שעוד לא הספיק להבין, לפני חודש חתמתי על חוזה לקניית בית בהרצליה.
אין צורך להיכנס לפרטים הפיננסיים של איך אני יכול להרשות לעצמי כזה דבר... בעצם, אני יכול להרשות לעצמי כזה דבר? \= לא בטוח. טוב נו, בדיוק בשביל מקרים שכאלה אני שומר במקרר מאגר כליות למכירה. גם אפשר לזרוק אותן על מחבת רותח אם מגיע אורח אקראי. מאוד נחמד ושימושי. ממש לא טעים.
כחלק מהמעבר המתוכנן שלי לדירה, שנמצאת עשר דקות נסיעה מהבית של אמא (תפסיקו להסתכל עלי ככה. אני צריך לתת לאמא נשיקת לילה טוב או שאני לא יכול להירדם!), אני צריך... טוב, לקנות שטויות של בית.
אז היום הלכתי ליריד "חבר" לאנשי הקבע עם עמיתה שלי לתפקיד, שירלי. התכנון היה ללכת ולהשוות מחירים של מוצרי חשמל למיניהם (המחירים של "חבר" די זולים...) ואולי אפילו לקנות פה ושם דברים שיתחשק לי ושהמחיר שלהם יהיה סבבה.
בתכנון עוד יותר מעמיק, ידעתי שהפריטים שאותם אני צריך לקנות הם טלוויזיה, מקרר ומיקרוגל.
במעשי, אלה הדברים שקניתי היום:
- שני זוגות מכנסיים קצרים (לריצה, כי נמאס לי ללבוש את אותן מכנסי ריצה מלאות זיעת-ישבן שעד היום לא כיבסתי).
- בקבוקון תרסיס לבושם (זה יפה ואני הולך לעשות עם זה משהו מגניב ואתם לא תגידו לי מה דעתכם על האוריאנטציה המינית שלי!!!).
- שני סכיני שפים ומשחיז סכינים. וואו, הסכינים האלה ממש חדים. ההומלסים שאני חוטף בהחלט צורחים עכשיו הרבה פחות כשאני מוציא להם את הכליות...
- סט מצעים. ... מה? מצוירות עליו צלליות של ציפורים. זה פאקינג אדיר.
- פוף ענק לישיבה (פוף ענק לישיבה!!!!! D'= )
- כונן נייד למחשב + כבל חיבור מוזיקה לרדיו באוטו.
- בונוס! מתנה של עמיתי "חבר": פלטת טיגון חשמלית.
יאפ, זה הכל.
... מה?
למה אתם מחכים? \=
זה לא כאילו אמור לקרות פה פתאום איזה משהו מפתיע שכזה ש-
*פוף מינוס 1300 שקל בחשבון בבנק!*
-אההה מה קרה פה עכשיו לעזאזל?!?!? 0'=
ומה פתאום הפוף החדש שלי לוקח חלק בעניין???
*פוף אני פוף קסום שמעלים כסף באופן חד-פעמי אבל אז נותן לישבן שלך שנים רבות של אושר!*
אה. הממ. טוב נו ^^
אז כן. 1300 ש"ח נעלמו ככה סתם היום, מבלי שבכלל קניתי את מכשירי החשמל ההכרחיים והחשובים לדירה שלי, שאמורים רק הם לעלות בערך 4000 ש"ח.
שייסה P\=
למרות שלא על זה אני רוצה לכתוב.
בעצם, אני לא רוצה לכתוב על כלום. מסקנה קטנה שהבנתי רק הרגע. פשוט שהתחלתי את הפוסט הזה ועכשיו אני בשוונג ויאללה כוסאמק בואו נסיים עם זה כבר אני חייב ללכת לישון.
... שיט. ולהתקלח. תוסיפו "להתקלח" לרשימה שפותחת את הפוסט הזה.
... *צעדים*
*מדליק דוד*
*צעדים*
*בכי*
*פוף?*
*לא, לא פוף. את הפוף אני אוסף מהחנות רק ביום שישי*
*דמעה זולגת על לחי*
*כיסא*
*רעש של מקלדת* או היי תראו זה עובד.
אז מה שאני רוצה לכתוב עליו:
כשהסתובבתי עם שירלי ביריד, הבנו פתאום שנינו שהרבה מאוד מהמוכרים שם חושבים שאנחנו זוג.
הם שאלו אותי מה "אנחנו" מחפשים לדירה שלנו, וחייכו אלינו בנימוס כזה שמחייכים לזוגות (אני לא ממציא את זה, נכון? זה משהו אמיתי?). המוכרת מהחנות של הפופים ממש הופתעה לשמוע שאנחנו לא זוג ואפילו ניסתה לשדך בינינו. היא לא הייתה מוכנה לקבל את ההסבר שלי שאני לא מעוניין בשירלי כי היא "מעצבנת נורא" (ציטוט ישיר שלי, כמובן) וטענה שדווקא אנשים כמונו מוצאים את עצמם ביחד בסוף.
...
לא. זה לא יקרה. פשוט... פשוט תסמכו עלי.
... לא I=
אניוואי, זה היה ממש מוזר. כשניסיתי להחליט על איזשהו צבע של משהו שרציתי לקנות, המוכרים פנו אליה ואמרו "הנה, בשביל זה היא פה!" (היא רצתה לבחור את הצבעים הכי מזעזעים בעולם, צעקתי עליה שתלך לשחק בצד עם משהו), והבחורה החמודה מהקופה עם הפרח בשיער דפקה לנו מבטים, ו... סתם. הרגשתי כאילו אני מקבל יחס שונה לגמרי. יחס שהרגיש לי אפילו טיפה יותר חיובי, ולא רק בגלל שמנסים למכור לי דברים.
הרגשתי כאילו אנשים אחרים באמת מתייחסים אלי יותר בנחמדות כשהם חושבים שאני בזוגיות.
אבל עזבו אנשים אחרים.
אחרי שהבנתי שחושבים ששירלי ואני זוג, מוזר ככל שזה יישמע, אני חושב שגם אני התחלתי להתנהג קצת אחרת.
הייתי יותר נחמד. יותר חייכן. יותר בוגר ופחות מוזר. כל הבדיחות שלי היו בטעם טוב ופגעו למטרה והצחיקו נורא אנשים, במקום שהן יהיו סתם מוזרות ולא ברורות ומביכות כמו שהן בדרך כלל. כל סירוב מנומס לאיש מכירות גרם לאנשים לחייך. כל פרידה לשלום הרגישה לבבית. הרגשתי שאני שרמנטי ואלגנטי וגברי. שאני גבר.
איזה הזוי זה.
אני זוכר בזמנו ששמעתי איפשהו שגברים שנכנסים לזוגיות חדשה מרגישים כאילו פתאום, משום מקום, כל הבנות שהתעלמו מקיומם עד אותו הרגע פתאום מתחילות להראות בהם עניין. התחושה הזאת גם הוכחה מדעית. גילו שכשבני אדם נמצאים בזוגיות, הם מפרישים הורמונים שגורמים להם להיות רגועים ונינוחים יותר, ושגם אנשים בסביבתם קולטים את השינוי הזה ונמשכים אליהם בגללו.
אני תוהה לעצמי כמה מהעולם ההורמונאלי הזה מושפע מהעולם הפסיכולוגי. כלומר, הנה הייתי אני היום, גבר שמאוד לא נמצא בזוגיות, ובגלל שאנשים אחרים קיבלו את הרושם שאני כן בזוגיות, מבחינה פסיכולוגית התחלתי להתנהג כאילו אני באמת בזוגיות.
אני חושב על חברים שלי ועל איך שהם השתנו ממי שהם היו כשהם היו לבד, לעומת איך שהם כשהם בזוגיות.
ועכשיו, אני כבר מת למצוא מישהי.
אתם חייבים להכיר אותי כשאני במוד "סורי בנות, אני תפוס...". באמת שזה שיפור מטורף (= ... שיפור ממטורף, למעשה.
כבר אמרתי שהכיוון האקדמאי שלי נכון להיום הוא חקר המוח?
לא?
טוב, למה נראה לכם שקניתי את הסכינים החדשים ההם...? (=0
רגע של זן:
היום, כשהלכתי בין הקהל, גונב לאוזניי משפט שאמר אחד מאנשי המכירות לעמיתו למקצוע:
"מה אתה עושה?? לא ככה עושים את זה, תפריע להם ממש באמצע השביל שהם הולכים!"
אז כן. הם יודעים טוב מאוד שזה מה שהם עושים. נבלות.
בואו נחזור רגע ללדבר על הדירה...
אז כבר חודש שלם שהמפתח ברשותי ואני יכול להיכנס ולעשות אורגיות או כל דבר אחר שיתחשק לי. בעצם, אי אפשר לעשות אורגיה לבד. לא משנה.
בשבועיים האחרונים אני מעביר חפצים שהכרחיים להישרדותי כרווק בדירה לבדו, אבל רק שלשום נעמדתי באמצע הדירה, הסתכלתי מסביב ופתאום הכתה בי איזושהי הבנה של איך אני רוצה שהדירה תיראה.
איזה רהיטים יהיו איפה. איך ייראה הסלון. חדר השינה. המטבח.
וזה היה רגע אקסטזי. אחריו, עשיתי רשימה זריזה של הדברים שראיתי בעיני רוחי שחסרים בדירה.
בואו אני אשתף אתכם ברשימה הזאת. סתם ככה, כי משעמם לי ואני בנאדם נורא דו-קוטבי שרק לפני עשר דקות לא היה לו כוח לפוסט הזה:
- מיקרוגל
- מקרר חדש? [יש לי אחד קטן ישן ולא משהו]
- מזווה לירקות + שטויות (מגירות רשת) (גלגלות מהתקרה?)
- טלוויזיה + מערכת סראונד לסלון
- שולחן פינתי (שלוש רגליים קצרות) - רגליים מתכווננות?
- כיסא של אבא למחשב
- בסיס למיטה
- מחסן לחצר
- פינת ישיבה מקורה לחצר
- אינטרנט אלחוטי
- מראה - חדר שינה?
- בלנדר + קוצץ [אני ממש אוהב להכין מילקשייקים בספונטניות]
- מאריכים + מפצלים + קליפסים לכבלים בסלון [מעט נקודות חשמל בדירה...]
- שולחן קפה נורמלי לסלון [יש לי משהו קטן ומעאפן עכשיו] [... או, היי, לא מצחיק. אל תחשבו על זה!]
- פוף לסלון
- מדפים לספרים
- ארון למטבח
- דוד שמש
- לשפץ צנרת
- Xtreamer
אז אני נכנס הרבה לאתר "אגורה" ומפיץ בין חברים שלי את הידיעה שאני מחפש תרומות חפצים והולך ליריד של "חבר" (=
אה, כן. דברים שמעצבן לגלות כשאתה חוזר הביתה מיריד של "חבר": א) בקבוקון התרסיס לבושם שקנית הגיע בלי צינור השפרצה. ב) סט המצעים שקנית הגיע עם סדין בצבע לבן, במקום שחור.
עכשיו מה לעזאזל אני אמור לעשות עם זה? אין לי כוח לחזור!
טוב, די. שרפתי מספיק זמן כדי שיהיו לי מים חמים במקלחת.
מה, לא ידעתם? זה מה שמחמם את המים בדוד.
שריפה של זמן.
אסגור את הפוסט במשפט אמיתי שאמרתי היום.
כן, בקול, כלפי חוץ, עם מילים אמיתיות וכל זה...:
"זהו, קניתי היום פוף ענקי חדש לדירה החדשה שלי. עכשיו אפשר להגיד שאני אדם בוגר!"
אוהב,
פילו
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
