הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

{הפוסט הבא מפורסם כאן כחלק מ-"שבוע הפוסטים המתים".

זמן הכתיבה המקורי: 29/04/2009 בשעה 4:45. גיל הכותב: 20. מטרת הפוסט: לתאר... טוב, איך נהניתי מיום העצמאות בפארק רעננה בשנת 2009. אופי הפוסט: תיעודי הומוריסטי. מורכב ממשפטים רצוצים של דברים שרציתי לכתוב עליהם. לא קריא במיוחד (=

הערות מההווה יוספו בתוך סוגריים מסולסלים, כי מעולם לא הבנתי מה הפואנטה של סוגריים מסולסלים, ופאק ייאה, סוגריים מסולסלים!

.. דמאט, עכשיו בא לי צ'יפס מסולסל.}

שני סטים של בגדים אחד מיועד להזעה {חלק מההכנות שלי לחגיגות יום העצמאות... אני מהמזיעים.}

הבית של ניצן חסין זיקוקים {אני לא בטוח מה זה אומר, אבל יש לי כמה תיאוריות. למשל שאי אפשר לראות בכלל מהבית של ניצן אף זיקוקים משום מקום. וזה נשמע מבאס תחת.}

אמא הקליטה לי מצעד חששה שדווקא אני אצחק עליה {זה מצחיק כי אני מת על הדבר הזה! מזל שאמא הקליטה...! מדובר כמובן על הצעידות בהר הרצל. רק שלוש שנים אחרי זה השתתפתי בצעידות האלה. מצחיק. תכלס, זה די עלוב כשאני יודע איך זה מתנהל במציאות...}

לאכול המון זה לא חכם אני לא סותם את הפה {פשוט תדמיינו אותי מדבר עם מלא אוכל בפה}

גיל הבלוט {בדיחה לשונית מפגרת}

הלכנו לפארק רק בחצות שהיה מפוצץ רייכל רק התחילו

השגתי מספר טלפון באיזי מענבל עם חברות מעאפנות {אוו, אני חושב שזאת הפעם הראשונה שהשגתי מספר טלפון של מישהי! זה היה לגמרי בטעות ואפילו לא שמתי לב לזה עד שאחד מהחברים שלי אמר לי ששיחקתי אותה. זאת מכרה שהייתה שם לבד וחברות שלה נעלמו לה אז לקחתי את המספר שלה כדי שאולי נתראה אחר כך.}

הגענו כולם ישובים בקבוצות קטנות אפילו לא בטלוויזיה {מדובר בפסל של טלוויזיה שעומד בפארק. לא יודע מה הוא מסמל. מעניין באמת. מצד שני, יש לנו גם פסל של אוזן בפארק. אני לא חושב שלכל הפסלים יש יותר מדי משמעויות...} מסתבר שכולם מזדקנים {כי העדיפו לשבת כמו פדלעות במקומות ספציפיים ואף אחד מהם לא זרם על להסתובב איתי בפארק \'= } קבוצות קטנות של חבר'ה ולא מסתובבים אפילו מוניקה סקס הזדקנו {ואני שונא את השיר החדש שלהם!!! "משהו יורד משהו חאקי משהו קקי"...!}

איש משתין עם סטיקלייטים { ... המ? }

דרוקר להסתובב איתי {"האלק להרביץ"? מה זה הכתיבה העקומה הזאת, פילו מ-2009?!} נוני לגרום להתחבק לא עבד הדר {האקסית?} ניסתה להשיג {אותי בטלפון?} אה כן אבא דביל ולא שילם {התקופה שבה אבא שלי התחיל להיעלם והפסיק לשלם לנו את חשבון הטלפון... בסוף אמא שלנו השיגה לנו טלפונים חליפיים עלובים ממש} נוקיה 6120 {כאלה טלפונים!} פונקציה נוספת נשק יידוי {כי אפשר לזרוק אותם ושום דבר לא קורה להם!!} מכיתה ח' לתאר כתובות

ילדים שרים רע על הבמה, כולם ילדים וזה מחרפן אותי {מרמורים של איש זקן שמעריך שירה טובה}

נתקלתי באנשים זרים חדשים, אני אוהב את האנרגיות, היו צחוקים, זאת שעשתה כמו מכות ובחור שהציע מלוואח {אין לי מושג מי אלה היו (= }, כולם התלהבו מפיאות סניקיטי סנוץ' {יאא, זאת התקופה שהיו לי פיאות לחיים של וולברין! ייאה BD }

חזרתי והדר התקשרה לא הופתעתי שהיא כבר מתגעגעת ורוצה אותי מסתבר שהיא רוצה סווטשירט {אולי הדר הייתה ברעננה? נראה לי שכן}

הסתובבנו יש לה חברות מעאפנות שאני שונא והיא צריכה להחליף אני כמו נינג'ה היא לא לבשה סווטשירט

כולן היו בנות 12 גיל מצטבר של 5. {זה מצחיק כי זה חשבון עקום} יתרון - רק מחשופים, חסרון - מחשופים של בנות 12. {הומור - פדופילי} כאילו לפני 12 שנה ותשעה חודשים כולם שכחו קונדומים.

נפרדנו והסווטשירט נשאר אצלי היא הריחה אותו והמשכתי להסתובב. {מה דה וואט?!} אני אוהב להסתובב ושיצעקו לי פילו ולמצוא את כל החברים (עדיין יש לי את זה) ואין טעם בלהישאר במקום. מצאתי את דיקאפ ועוד אחת עם שם של גבר {חה, כי לא זכרתי איך קוראים לו} וזרמנו על להסתובב.

גיליתי שאני לא מכיר את הפארק פסל זיגזג, דתייה שאומרת לבחור לשמור מרחק בברזיות, המון ערסים, אחות של נוני בת 12 מנסה להיראות כמו כוסית בת 18

היה לי 2000 שזה 1000 מספר 2 {אהה... כי מספר 2 זה סלנג לקקי, והיה לי מלא קקי. אני לא מאמין שהבנתי את זה. אויה.} אז הלכנו לשירותים אין תור לבנים ואז נכנס לגלות שגם אין נייר טואלט המשכנו לשירותים נוספים לגלות שזה אותו הדבר פלוס כמה בנות שם. {בשירותים של הבנים?}

הגיע זמן ההופעות, היה קשה לגרור איתי אנשים בנות שאמרו לי "אמממ סליחה אתה נתקע בי ואני עומדת פה". {שישרפו.}

לתאר צמד מתחילי מכות. לא משנה כמה עצבניים, חיוך טפיחה על השכם וחג שמח יפצו על הכל ויגרמו לכולם לחייך. {זה נכון}

מוניקה סקס היו חלשים ואולי זה היה הקהל עמוס הערסים שלא הכיר את המילים וכמובן התפרע במכה אפורה, ירמי קפלן היה מגניב קפץ לקהל אחריו שני מאבטחים נינג'ות שהיו גורמים לבולשביקי מנוסה להגיד "וואו, נייס" מקווה שהוא היה סחי {חחח, אוי הוא היה תותח} קספר הפציצו. {כי זה מופע הארנבות, ברור שהם הפציצו!}

גיליתי שכל הערסים מנתניה {שזה מצחיק כי זה סטריאוטיפ} והצחיקו אותי הבנות הקטנות שמשתחלות קדימה ולא חושבות על שלב הפוגואים {חושבות לעצמן "ייאי איזה יופי שאנחנו קטנות ויכולות להשתחל עד לבמה!" ואז נמרחות לחלוטין ומתחילות לבכות ולצעוק שיתרחקו מהן} אז נגעתי בטעות למישהי בציץ כשניסיתי להגן על אחרת. {אני שמח בשבילי. וכן, אני מנסה להגן על בנות שאני לא מכיר בפוגואים. ג'נטלמן!}

רגליים כואבות {אחרי ההופעות...} אפילו שהייתי עם נעליים אורטופדיות וחזרנו מוקדם לפני חמש וזה הפתיע אותי לרעה {כי הייתי רגיל מחגיגות בשנים קודמות שכולם היו נשארים עד שעות הבוקר המאוחר} גם ראיתי פחות אנשים ולא היה אקשן אלכוהול וחברותה. אפילו את מריה לא ראיתי. {אקסית שנייה! למה שאני אתלונן על זה? \= }

הגיל עושה את שלו.לעידו כאב הפאקינג גב. יאללה 61.

{טוב, בשביל הפוסט הראשון בסדרת הפוסטים המתים, אני חייב להגיד שהוא לא מדהים.

אבל אל תדאגו, ראיתי כמה מהפוסטים האחרים והם סבבה לגמרי (=

עד להודעה חדשה,

פילו}