לפני חודש השתתפתי בתרגיל שאסור לי לספר עליו. הכי הרבה שאני מוכן להגיד הוא ששם התרגיל זהה לשם של מישהו שאני מאוד אוהב, ולא, אין בצה"ל תרגיל שנקרא "תרגיל אמא". ... רגע. בעצם אני לא בטוח בנוגע לזה \=
כלומר, לא בקטע של האהבה אלא... אממ.
... הא.
בכלל, למי שעדיין לא יצא להכיר את המנוע שמאחורי המערכת הצבאית, תרשו לי לספר לכם שתהליך מתן השמות בצבא הוא מאוד, מ-א-ו-ד מפגר.
קודם כל יש בצבא קטע כזה עם ראשי תיבות. נתחיל בזה כבר נתקלתי בשם של משהו שהוא ראשי תיבות, כשאחת המילים של ראשי התיבות היא מילה שמורכבת מראשי תיבות בעצמה, וגם היא מורכבת ממילה נוספת שהיא ראשי תיבות! ממש ראשיתיבותספשן!!!
הבנתם את כל מה שכתבתי עכשיו או שהלכתם לאיבוד כמוני והתחלתם לחשוב בספונטניות על גרוזינים?
זה לא משנה מה תהיה התשובה שלכם, אתם מקבלים ציון עובר! D= אז יאללה - תעברו להמשך הפוסט כבר P=
חוץ מהשימוש המוגזם בראשי תיבות (ואפילו יצא לי להיתקל בקיצור של ראשי תיבות שאיכשהו דווקא מאריך את המילה המקורית), יש לאנשים בצבא גם נטייה מעוותת לשחק עם הביטוי שהם רוצים לקצר ולבחור מתוכו אותיות אקראיות כדי שראשי התיבות יצרו מילה מגניבה, ואפילו להוסיף כל מיני אותיות שבכלל לא קשורות לביטוי, ככה שההגדרה המקורית של "ראשי תיבות" מאבדת לחלוטין את המשמעות שלה וכל מה שנותר הוא בעצם "ערימת תפזורת של גפיים ואיברים פנימיים של תיבות". ובכלל, למה תיבות? אלה ראשי מילים! איך לעזאזל הצליחו לשלב תיבות בביטוי הזה??
הנה, למשל, נמציא פה מערכת חדשה לחלוטין שצה"ל רכש לאחרונה מצבא לטבריה, שבתרגום חופשי שמה הוא "אמצעי לפיזור הפגנות באמצעות קשת בענן". עכשיו, נתחיל באופן מסורתי עם האות הראשונה של המילה הראשונה, נבחר שרירותית את שתי האותיות מהמילה השנייה, ונגלגל את מה שיצא לנו על הלשון עד שנחשוב על מילה שאפשר ליצור מזה: אלפ... אלללללפפפפ.... אללללללל-אלפקה! אלפק"ה...!! D= הו כן! "אמצעי לפיזור הפגנות באמצעות קשת בהנן(?!)"!
מושלם ^^ אני כבר יכול לשמוע את הקצינים בדרגות הבכירות שמריעים לי בחדר דיונים 8 קומות מתחת לקרקע ואת כל החיילים המשוחררים שיצטלמו עם אלפקות בדרום אמריקה בטיול שאחרי הצבא ויתייגו בתמונה את החברים שלהם מהיחידה! (הערה: הם נשמעים די מסוממים)
יש גם איזה משהו שנקרא "קאבו"ם". נשבע לכם. אין לי מושג מה זה אומר, אבל נכון שזה נשמע מפציץ ואדיר? אז זהו, שזה בטח איזה משהו הזוי ומעאפן כמו "קצין לאבחון מפגרים שכלית".
עוד קטע מעצבן הוא שמסתבר שיש גבול לכמה יצירתיים האנשים בצבא יכולים להיות, ולכן קיימים המון ראשי תיבות זהים לדברים שונים לחלוטין.
כשאני אומר שאני קמ"ד (קצין מדור) מיגון ואנשים מסתכלים עלי מוזר ושואלים אותי מה זה אומר שאני "קורס מדריכות מיגון", זה מעצבן והאגרופים שלי מבקשים מהמוח שלי שיאפשר להם לחבק פרצופים של אנשים.
אגב, מסתבר שלא כל השמות שנותנים לדברים בצבא הם ראשי תיבות. גיליתי שלכל מיני אמצעים ויחידות יש לפעמים סתם שמות שנתנו להם, שלרוב נקראים על שם אנשים כלשהם.
נכון שבגדול אם קוראים למשהו על שמך זו אמורה להיות מחמאה? מחווה של כבוד?
אז זהו, שלא ממש. קחו למשל את "פארק אריאל שרון", שזה בעצם הר זבל ענקי שכיסו אותו בדשא.
או פלוגה מהבסיס שלי, שכשהקימו אותה החליטו, בלי שום סיבה הגיונית, לתת לה שם של אחיין של אחד האנשים בבסיס. לצורך ביטחון מידע, נגיד שלפלוגה הזאת קוראים פלוגת "משה" (ככה לעולם לא תדעו שהיא נקראה על שם ילד אתיופי!)
עכשיו, הפלוגה הזאת היא עבור... איך להגיד את זה? חיילים גרועים ומחורבנים שזורקים זין על הצבא. אוו כן, זאת דרך טובה לתאר את זה ^^
והנה מה שהשגנו בפועל:
כל שבוע, עשרות חיילים ממורמרים יוצאים מהבסיס ומקללים את האמ-אמא של פלוגת "משה". קללות עסיסיות ולא ברורות שכאלה שאפשר להצליח להגיד רק עם לשון חצי משותקת כתוצאה מעישון חפיסת סיגריות כל יום החל מגיל 11.
אני בטוח שהקארמה של משה מקבלת אחלה של פידבק בתמונה הגדולה.
האמת שעם כל קלות הדעת במתן שמות לדברים בצבא שלנו, הייתי רוצה להשאיר אחרי מורשת. נגידף לגרום למשהו להיקרא "שמג". או "אומנום".
אוו, או "פילו"! יאא, איך אני רוצה שיהיה פילו...!!!
מעניין מה זה יהיה D= *עיניים מנצנצות*
*מסתכל רגע על כל מה שכתבתי*
... פאק |=
איך יצא ממני המונולוג המעוצבן הזה על ראשי תיבות בצבא? 0= הא. כנראה שזה משהו שאני אוגר בתוכי כבר הרבה זמן \(=
בקיצור - הייתי בתרגיל ^^
היה כיף. הנה כמה רגעים זכורים ממנו:
עצמו עיניים ודמיינו את התרחיש הבא:
... שיט אתם עם עיניים סגורות.
טוב אז פתחו עיניים ותקראו את כל זה בסביבה חשוכה ותדמיינו כמיטב יכולתכם עם עיניים פקוחות:
לב המדבר. אמצע הלילה. שיא החושך.
הדבר היחיד שמייצר אור הוא שתי אלומות הפנסים הקדמיים של הרכב שבתוכו מצטופפים אני ועוד ארבעה אנשי צבא אחרים. אנחנו מנסים להבין איך חוזרים לכביש הראשי כשהמכונית מאירה על ערימת בטונאדות.
אחד האנשים באוטו פתאום אומר "יו... מה זה הדבר הזה שם?"
כולם מפנים את המבט שלהם ליד הבטונאדות ואני האחרון שמצליח להבין על מה אני צריך להסתכל בכלל:
יצור לא ברור בצבע החול, שאיכשהו נראה כאילו הוא גורר את עצמו באיטיות קדימה באמצעות שתי ידיים מכוסות יריעות עור, כשמאחוריו נשרך גוף נחשי מתפתל. תנועה שאפשר לשייך רק למפלצות בחלומות בלהות.
שתי שניות אחרי שראיתי את היצור, הוא כבר נכנס מתחת לבטונאדות ונעלם משדה הראייה שלנו.
בתור אדם שמכיר המון בעלי חיים וקשה מאוד להפתיע אותו, נבהלתי קצת כשלא הצלחתי להבין זה היה.
"תתקרב שנייה לבטונאדות, אני שוקל ברצינות לחפש את הדבר הזה שם." אמרתי לנהג. המדען הסקרן וההרפתקן שבי גואה מול כל יצר פחד שהוא.
התקדמנו לכיוון הבטונאדות וסובבנו את האוטו כדי שיאיר עליהן יותר טוב. הייתה שתיקה מתוחה שנקטעה לקול אבזם החגורה ששיחררתי. עדיין לא הייתי בטוח עד כמה אני רוצה לצאת מהאוטו ולהתקרב למקום שבו היצור הזה מסתתר.
ואז מישהו צחקק ואמר "אופס... זה מביך."
שוב הייתי האחרון להבין לאן להסתכל.
היינו כל כך עסוקים בלהסתכל על הבטונאדות שלא שמנו לב שלידן, ממש איפה שהאורות של הרכב מאירים כבר דקה שלמה, כורע חייל עם מכנסיים מופשלים. הוא כנראה ניסה לחרבן עד שהחלטנו להדגיש עליו את אור הזרקורים ככה שכל החיילים שמסתובבים עכשיו במדבר סביבנו יוכלו לראות אותו. באותו רגע הוא פשוט כרע שם וניסה להסתיר את הפרצוף שלו בתוך החולצה מבלי לזוז.
בהתחשב בעובדה שלפני רגע ראינו סצינה שנלקחה כאילו מתוך סרט אימה, אין משהו יותר אנטי-קליימטי מזה \(=
כל יושבי האוטו התחילו לצחוק במבוכה והמשכנו מהר בנסיעה, מחויכים ומשועשעים.
... עד שחשבתי בקול "רגע, יש מצב שהדבר הזה בבטונאדות ארב לבחור שחירבן שם?".
ושוב כולם השתתקו באימה.
(אני די בטוח שאף חייל לא נעדר בספירת הראשים בסוף התרגיל, אז אל תדאגו)
(... מצד שני, בספירת הגופות...)
אתם רואים משחקי הכס, נכון?
יופי. אחרת לא תבינו את החלק הבא (=
אחרי דיונים רבים עם החברים שלי מהיחידה הגענו למסקנה שאנחנו חייבים להתחיל להשתמש יותר בביטוי "הודור" בזמן דיונים צבאיים חשובים.
למשל, אחרי שישאלו אותנו שאלה מקצועית גדולה כלשהי, נבהה באוויר כמה שניות, נסתכל מסביב, נחשוב בכובד ראש ואאאזזז נקבע באופן שאינו משתמע לשני פנים ש:
"הודור."
יש לנו גם חייל ביחידה שקוראים לו דור חוד.
מה שאומר שבאנגלית השם שלו הוא Dor Hod.
... HODOR, טיהיהיהיהי!!! P(=
...
יש לי צילום של תעודת הזהות שלו <: (שששש אל תספרו לאף אחד!!!)
עוד אחת מהשטויות שלנו:
בתרגיל הגישו לנו חלב עמיד שעליו היה רשום "חלב הרים טהור".
מישהי שאלה מה זה חלב הרים, ועניתי לה שלארנבות גדולות קוראים Hares.
במילים אחרות, היא האמינה לי במשך כמה דקות שנתנו לנו לשתות חלב ארנבות.
צחוקים וזה ^^
ותודה לאינטרנט שמאפשר לי למצוא תמונות מזעזעות להמחשה:
לא ברור למה, אבל הוחלט שמעתה והלאה, זה יהיה שיר הנושא של התרגיל שבו השתתפנו (כי ידוע שלכל דבר בחיים האלה צריך להיות שיר נושא!):
[Sabaton - Twilight of the Thunder God]
מסתבר שאני ממש אוהב ללכת לישון בתחתונים אחרי מקלחת כשחם בחוץ.
היה יום בתרגיל שעשיתי את זה פעמיים:
פעם אחת כי לא התקלחתי יום קודם וכי שנ"ץ
ופעם שנייה לפני השינה סתם כי התחשק לי שוב ^^
וואו, כבר עבר חודש מאז.
אני יודע מה אני הולך לעשות אחרי הפוסט הזה!
במהלך התרגיל היו לנו שתי גיחות לאילת, סתם כי היה לנו זמן פנוי ואילת לא הייתה רחוקה.
מסקנה חדשה שאני לוקח איתי משתי הגיחות האלה: זה שאתם יוצאים לבלות לא אומר שאתם מבלים.
מסתבר שלא תמיד קל להחליט בין 5 אנשים מה בא להם לעשות ביחד.
היינו במקום מזעזע על הטיילת שנקרא שלושת הקופים. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שלושת המאבטחים הגורילות שעמדו בכניסה, אבל אחרי שהם התפזרו הבנתי שזאת כנראה לא הסיבה.
המקום הזה היה כזה נוראי, שאולי החלטתי להתנקם בו ע"י כך שגנבתי כוס בירה. ואולי לא. ואולי אולי.
יום אחרי זה הלכנו לאכול בג'יראף, שאני תמיד מתבלבל וקורא לו זברה, אבל זה בעצם הגיוני כי יש עוד מסעדה לאוכל אסיאתי שנקראת זוזוברה.
אני היחיד שרואה פה איזשהו מוטיב לשמות של בעלי חיים?
עצתי העיקרית מהניסיון שצברתי:
אתם לא רוצים לנהוג על כביש 40 בלילה!!!
ו...! שאם אני אי פעם אפתח מסעדה, אני אדאג לתת לה שם מגניב.
באחת מהגיחות שלנו באילת נתקלתי בבחור מגניב שאני מכיר מהצבא ושקוראים לו חן.
אני בטוח שלכל אחד יש לפחות מכר אחד כמו חן.
הוא מסוג האנשים האלה שמרגע שהם פותחים את הפה כדי לספר על החיים שלהם, כל דבר שהם אומרים נשמע כמו שקר גס ובוטה
אבל למרות זאת אין לכם ספק שהכל קרה באמת.
דברים בסגנון "כן אחי אני עכשיו גר באילת כי אני יוצא עם איזו רקדנית כוסית שפגשתי באורגיה לפני חודש והיא מנהלת פה פאב באיזור אז אני עובד כחשפן פרילנס אחרי שהבנתי שאני לא יכול להמשיך עם הקרקס ומעבר לזה אני מופיע עם הלהקה שלי כשיש לי קצת זמן פנוי ואחי אני בדיוק מתנסה עכשיו באיזה סם סינתטי חדש שהסנפתי מזונה דרום אמריקאית שנדלקה עלי ומבחינתי אתה נראה כרגע כמו דרקון עם שני ראשים שמרייר גלידת תות וזה די מגניב. וואי אחי קלוט את העכביש המת הזה שמצאתי. מה איתך אחי הכל טוב?"
כפרה על חן.
הכרתי אותו אחרי שהוא הסתובב בבסיס עם סכיני הטלה.
ועכשיו הגיע הזמן לללל...!
פינת "פילו מתנהג כמו שמוק על ליריקה של שירים פופולאריים"!!!
ממש מעצבן אותי המשפט הבא בשיר של Passenger:
"Maybe one day you'll understand why everything you touch slowly dies"
כי בתכלס כל יצור חי מת בקצב איטי. זה לא משנה אם אתה נוגע בו או לא!!!
פאקינג מטומטמים:
[Passenger - Let Her Go]
ועכשיו הגיע הזמן לללל...!
פינת "פילו מגלה שהוא סתם התנהג כמו שמוק בלי סיבה ויצא אהבל"!!!
... כשהוא מגלה שהמילים האמיתיות הן "Everything you touch SURELY dies" \(=
...
למרות שתכלס הפואנטה לא ממש משתנה.
ועכשיו הגיע הזמן לללל...!
פינת "אתם יוצאים שמוקים"!!!
אם אחרי פינה הראשונה התכוונתם לצחוק עלי שאני לא יודע את המילים כמו שצריך!
ועכשיו הגיע הזמן לללל...!
פינת "אתם יוצאים אהבלים"!!!
אם אחרי פינה הראשונה סמכתם עלי בעיוורון מוחלט למרות שבעצם לא באמת ידעתי על מה אני מדבר ^^
הנה, ארבע פינות. עכשיו יש לנו חדר מלא באנשים גרועים (B
ווהו!
(עובדה שהייתה יכולה להיות כיפית אם היא לא הייתה מיותרת: בחדר שאני נמצא בו עכשיו יש הרבה פינות ואין לי כוח לספור כמה בדיוק. מי שבנה אותו כנראה היה עם חיבה מיוחדת לפינות.
... כן, האינסטינקט הראשוני שלי היה לכתוב "פינים".
ני P\= )
החלטתי לפני כמה זמן החלטה שיכורה:
פאק איט, אני רוצה לשיר ולהופיע מול קהל. נמאס לי לשיר לעצמי כל הזמן.
דיברתי על זה עם יותם וננסה להתחיל בקרוב לעשות דברים.
לנגן ולשיר ביחד, לעשות חזרות, מה שלא יהיה.
רק כדי שיהיה לנו קצת פלפל בתחת שידחוף אותנו בהמשך הדרך להופיע.
בהצלחה לנו?
אחרי התרגיל הייתי במצברוח די טוב שגרם לי להתחיל לכתוב את הפוסט המשעשע הזה (שקצת הלך לאיבוד בחודש האחרון, אני מודה...)
ואני תוהה לעצמי מה גרם למצב הרוח הטוב שלי ובכך, למעשה, קוטע אותו. יופי אורי |:
לאחרונה אני משתתף במחקר בנושא אלכוהול שעליו אסור לי לדבר בכלל, אז אני אדבר עליו רק קצת:
בגדול אני עוקב אחרי ריכוז אלכוהול בדם של נבדקים ורושם איך הם מרגישים, מבחינה של שכרות.
מה ששמתי לב הוא שלנבדקים יש נטייה להרגיש שהם שיכורים רק בזמן שריכוז האלכוהול בדם שלהם נמצא בעלייה מתמדת.
אחרי זה, כשריכוז האלכוהול בדם שלהם יציב, אפילו אם הערך שלו מאוד גבוהה, הנבדקים לא מרגישים שהם שיכורים במיוחד.
מה שאני אישית לקחתי איתי מהתוצאות האלה הוא שהמצב שממנו אנחנו נהנים בשיכרות הוא העלייה של ריכוז האלכוהול בדם, ולא ממש משנה מה הערך המוחלט שלו.
אנחנו נהנים מהתאוצה. מהשינוי.
ואני תוהה לעצמי אם אולי זה גם מה שגורם לי ליהנות מהחיים האלה.
... כלומר, לא אלכוהול. שינוי.
דמאט איתכם!
לפני כמה זמן ראיתי את הפרק הראשון של "לואי".
הבנאדם הזה פשוט גאון. מדהים איך על הפרק הראשון הוא אומר שם משפט שמשנה לי את המשך החיים.
... למרות שבתכלס הסדרה די מזעזעת.
לא בטוח באיזה הקשר רשמתי את המשפט הזה, אבל "ואני רוצה להסתובב עם פוקדור ולזרוק אותו על אנשים אחרי שאני אצעק עליהם שאני בוחר בהם".
אז... כן, זדיינו, אני מאסטר BP
אגב, את הפוסט הזה התחלתי לכתוב לפני חודש.
יאפ. לא ממש הייתי במצברוח לכתוב בחודש האחרון (=
במקור הייתי אמור לסגור אותו עם המשפט "טוב אז אני הולך לתפור בובות קקי. אה רגע, לא סיפרתי לכם על זה?", אבל בשלב הזה יש לי בערך 40 בובות קקי שנשארו בסביבה ואין לי מה לעשות איתן.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
