הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

{הפוסט הבא מפורסם כחלק מ-"שבוע הפוסטים המתים".

זמן תחילת כתיבה מקורי: יום ג' ה-08/05/2012, 01:39.

גיל הכותב: 23.

סטטוס הכותב: אחרי לילה של הופעה חמודה של יעל דקלבאום שהלכתי אליה עם חברה ושהתחשק לי לכתוב עליה. כמובן שכמה ימים אחרי זה כתבתי כמה הערות על הערב הזה והתלוננתי על שלא פרסמתי עדיין את הפוסט הזה.

נושא הפוסט: תיאור חוויות מההופעה

סגנון הפוסט המקורי: צחיקי בדיחי

איך הפוסט נראה בטיוטא: די מוכן לפרסום. כמה חלקים קטנים שרציתי לשייף, אבל לא מספיק קריטי. בטח שלא חמש שנים אחרי.

יצא לי בטעות "הבנות נחמדה" כשרשמתי את הכותרת בפעם ראשונה. אני חושב שזה חמוד. {פאקינג שיט זה בהחלט חמוד!}

אז הנה אני, בשבוע שעבר, יושב במשרד בצבא ועושה את העבודה שלי.

פףףף, AS IF! ישבתי במשרד וקראתי עיתון. מאוד חשוב לקרוא עיתון באופן קבוע. אחרת, איך אני אדע איזה עוול מחריד נעשה בארץ ביממה האחרונה? כיצד אתקדם במשחק ה-"בינגו מודעות אבל" שאני משחק עם עצמי? ואיפה עוד אוכל לראות מה הפתרון של "שחור ופתור" של אתמול שלא היה לי כוח לנסות לפתור אבל עלתה בי הרגשה חזקה מאוד שיוצא בסוף ברווז...?!

בעיתון שקראתי הייתה כתבה על "הבנות נחמה", כפרות על ראשיהן.

הולך להופעה בעקבות כתבה בעיתון. כמה בורגני מצידי! D=

מעמד הביניים {היה רוב האנשים שהגיעו להופעה}. עדיין הרגיש לי גבוה. אני רגיל לאנשים שמגיעים להופעות של גוגול בורדלו. {שזה בעיקר פאנקיסטים חסרי כסף, רוסים כועסים וברווזים.}

זאפה באמת מקום קלאסה. {זאפה = מועדון הופעות חיות בת"א}

מה זה אומר "קלאסה"? זה אומר שלא מגישים בו צ'יפס או שניצלונים. וזה מבאס טילים. צחקתי ואמרתי שבהמבורגר יש צ'יפס, אז נבקש המבורגר מינוס ההמבורגר. המלצרית אמרה את אותו הדבר והייתה רצינית. איכשהו זה היה פתאום הרבה פחות מצחיק |=

אז הזמנו ניוקי ערמונים, כי זה הכי קרוב שהיה ל-"חתיכות קטנות של תפוחי אדמה שאפשר להתחלק בהן בסבבה עם מי שרוצה". יש לי קטע מוזר שאני יודע מה זה ערמונים, זה כזה... בלוט, או משהו, אבל כל פעם שאני מזמין אוכל עם ערמונים עולה בי חשד שמדובר באיזשהו איבר פנימי עלום ומרושע. משהו בסגנון "שקדים".

בכל מקרה, ובהתאם לרוח הבורגנות, אם תשאלו אותי איך היו הניוקי (למה שתעשו כזה דבר?), אני אגיד שאמא שלי לימדה אותי שאם אין לך משהו טוב להגיד, אל תגיד שום דבר. ואז אני אעשה תנועה של "ככה ככה" עם היד ופרצוף שנראה ככה: C=

בירה משתנה. {כנראה שככה זה היה כתוב בתפריט ועשה לי בראש מחשבות על בדיחות פיפי. אתם יכולים להאשים אותי? ... אוקי אז מזל שאתם לא שופטים במערכת המשפט בארץ!}

הקימו אותנו והושיבו אותנו במקום אחר ודנה ברגר תפסה לנו את המקום. {לא היה לי מושג שזו דנה ברגר. חברה שלי לקחה חלק פעיל מהבחינה הזאת.}

היו שם קשישים ממעמד הביניים שלא היה להם מה לעשות, חברי הקהילה ההומו-לסבית, סלבריטאים, ו... אנחנו. {ובהתחשב בזה שהחברה שהלכה איתי הייתה לסבית בעצמה, הרגשתי מאוד מיוחד ^^ }

הופעה כזאת חמודה ממש שבה יעל דיברה עם הקהל על מה שהיא ראתה בטלוויזיה בזמן שהיא מכוונת את הגיטרה והם צוחקים ביניהם, וזה מזכיר לי את הניינטיז. לא יודע למה. בשיר 2010 עצרו באמצע השיר כדי להתחיל מחדש.

פעם ראשונה שלסבית ורק אז חמודה ולא ההיפך {מי שמצליח להסביר לי למה התכוונתי פה מקבל עוגיה}

עלו הבנות נחמה ושרו שלושה שירים, שניים מתוכם לא הכרתי (לא ברור לי אם אלה שירים חדשים או שירים של אחת מהן, אבל ממש אהבתי אותם) והלכו. גיליתי שיעל אחראית על קטעי השירה הכמו-אופרה הפסיכיים {מהאלבום של הבנות נחמה}, קרולינה אחראית על הלחן שזורם עם הגיטרה, ועדי אחראית על... אממ, התוף מרים.

עיצבן שאנשים לא זרמו עם מחיאות הכפיים ועם השירה. חבורה של זקנים ארורים! (ואם-אני-לא-רוצה-להיות-פוליטיקלי-קורקט-אז-גם-הומואים!) זה תמיד מרגיש כאילו אני מקפיץ. {מקפיץ = הבחור שגורם לקהל סביבו להתחיל למחוא כפיים ולהתלהב}

הסתיימה ההופעה, קטע עם לסבית בשירותים. {אישה גברית למראה וכנראה לסבית הכניסה ראש לשירותים של הגברים ושאלה אותי אם יש שם משתנות. לא הבנתי ברגע הראשון שזו אישה ולא הבנתי מה גורם לגבר לשאול גבר אחר בשירותים כזאת שאלה.}

מוזר שגבר ישאל אם יש משתנות.

הבנתי שני דברים: זאת בחורה, והיי, זה גם מוזר שבחורה תרצה לדעת אם יש משתנות.

נדלקה נורה ענקית שרשום עליה "היא בטח בחורה לסבית שאוהבת להשתין במשתנות בשביל הקטע!"

בחוץ קונה דיסק עם חתימות, שבור, לא ביררתי כלום. {מ... מה? |: } אני לא יודע למה אני עושה דברים כאלה.

וזהו. חזרה הביתה עם דיסק של "הבנות נחמה" בפול ווליום!

כה משמח ^^

{בום זה היה קצר! איזה כיף.

לילה טוב אהובים, ושיהיה אחלה שבוע ^^

אוהב וממליץ לכולן להקשיב לאלבום של הבנות נחמ(ד)ה כי הן מקסימות ממש,

פילו}