הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

חסרים לי פה הכותבים. חסרה לי הכתיבה. מעניין מה קרה לכולם. {מוזמנים לעדכן אותי. אני מאוד דואג לכם!}

אבא שלי הוא מומיה {משפט מטופש שאהבתי: my daddy is a mummy}

חלום על אבא שהרגיש כמו משפחה אמיתית ואמא הייתה שמחה

מבחינה רומנטית {מוטיב הפסקה! D= }

טינדר - אני יודע שזה אמור להחפיץ נשים לאובייקטים של סקס, אבל יש גבול להחפצה.

כלומר, אני לא רוצה לזיין רהיטים. {השארתי את השלב הזה מאחוריי בגיל 15 בערך. יחד עם הרבה כתמים על המיטה שלי \= }

אני לא רוצה כוס מטומטם! {כוס מטומטמת! כוס מטומטמת זה פחות גס! וגם אותה אני לא רוצה}

יש יזיזה מקסימה שבהלם מזה שאני לא תפוס עדיין. {כבר לא יזיזה, עדיין ידידה מקסימה. כפרה עליה. אני נזכר בה לפעמים כשאני בבאסה וחושב שזה לא הוגן שאף אחת לא מאוהבת בי}

באוקיקיופיד ריב על הגדרת הקשת האוטיסטית {איכשהו אני מצליח לפתח את השיחות הכי דפוקות בעולם באתר ההיכרויות הזה. עם בחורה אחת, שעבדה עם אספרגרים, התחלתי לריב כי היא לא הייתה מוכנה לקבל את ההגדרה שאנשים עם אספרגר נמצאים *על פי הגדרה מקצועית* איפשהו בקשת האוטיסטית. אז רבנו. לא יצא דייט מהשיחה הזאת (= }, גרמתי לבחורה להתנצל על פוקימון {היא כתבה איזו שטות על פוקימון כי היא לא באמת מבינה, ואז תיקנתי אותה כאילו ברצינות נפגעת, והיא התנצלה כי "נראה שפוקימון זה נושא מאוד קרוב לליבך" והפסקנו לדבר כי הגישה הרצינית שלה עיצבנה אותי וכי היא חשבה שאני כועס עליה בגלל פוקימון}, בחורה ביקשה ממני להפסיק עם האנגלית {באתר שבו שפת הבסיס היא אנגלית. אהמ.}, הפחדתי מישהי ששלחה לי הודעה ראשונה אחרי הודעה אחת שלי {לא חסרים לי סיפורים כאלו היום}, והטרידו אותי עם קריצה בכל הודעה {הו סנאפס הבחורה הזאת הייתה קריפית. יצא לכם לנהל שיחה כתובה שבה כל הודעה מהצד השני מסתיימת בסמיילי קורץ? זה כל כך מטריייידדדד!!!! 0'= }.

חתול שמסתבר שהוא לא חתולה כבר לא פה חודשיים. {גור חתולים מקסים ויפיפה ופרוותי (בהתחלה חשבתי שזו חתולה כדי לנסות שלא לצאת גיי מהסיפור הזה) הופיע אצלי בחצר ומהר מאוד התחיל להיכנס הביתה ולהתכרבל איתי. זה היה כל מה שבערך רציתי בחיים. יצאתי לחופשה של שבועיים, אני חושב שלאיטליה לסנואובורד, וביקשתי מאמא שתגיע כל יומיים להאכיל אותו ולוודא שהוא בסדר. כשחזרתי והחתול לא היה באזור, שאלתי את אמא מתי היא ראתה אותו פעם אחרונה. מסתבר שהיא באה רק יומיים - יום אחד בכל שבוע. בשבוע השני היא כבר לא מצאה את החתול. וכשכעסתי עליה ממש כי פאקינג ביקשתי ממנה להגיע כל יומיים (חמש דקות נסיעה מהבית שלה) היא אמרה לי שהיא לא חשבה שצריך, כי אחרי הכל זה חתול רחוב וחתולים יודעים להסתדר. קצת רציתי להרוג אותה. אז כל זה קרה חודשיים קודם...}

אולי באשמת אמא שלי ואולי לא באשמת מישהו שהוא לא אמא שלי. אני לא פה להאשים. {ג'מאשים!!! 0'= }

מה שכן למדתי מזה הוא להכניס לחיים שלי רק יצורים שמעוניינים בי. {כי מיאו, החתולה שכיום קצת מתנחלת אצלי בבית, הוציאה ממני המון השקעה ודאגה ולא ממש שמה עלי זין באותה תקופה. לעומת אוב (ככה קראתי לחתול השמושלם) שמיד היה מוכן לחיבוקים וליטופים ואושר}

אולי החתול הקסום הזה בא אלי משמיים והלך כשסיים את משימתו.

... למרות שהוא כנראה מת מהזנחה או מחתולים אחרים.

חשבתי שראיתי אותו השבוע - אוב מצדיק את שמו!

אולי יש לי כוח על לתת שמות שמתגשמים?

... הולי שיט זה כל כך הולך להשפיע עכשיו על איך שאני אבחר שמות לילדים שלי D=

{יש עכשיו חתול זקן ומכוער שאני רואה בחצר לפעמים. הוא דומה לאוב בצבע הפרווה ובעיניים. אני לא בטוח אם זה אוב או לא, כי חתולים יכולים ממש להשתנות כשהם מתבגרים, אבל החתול הזה די מגעיל. אחרי שאוב נעלם רציתי להאמין שאחת המשפחות בסביבה אימצה אותו ושכל הזמן הזה הוא חי חיים טובים כמה מטרים לידי. החתול המכוער הזה, לעומת זאת, הוא מאוד מוזנח ומגעיל ומדכא. אני לפעמים חושב על זה קצת, שאולי זה אוב, החתול שכל כך אהבתי פעם, והיום אני מגרש אותו עם מקל כל פעם שהוא אוכל את האוכל של מיאו, ושכמה מוזרים ולא צפויים החיים יכולים להיות...}

לימודים. התקבלתי אחרי שהחלטתי להיות ריאלי. {תואר שני בביוכימיה, אחרי שאף מקום שמתעסק בחקר המוח לא ממש שם זין על סטודנט עם תואר ראשון בכימיה שלא נגע במדע כבר שש שנים בגלל הצבא}

ציטוט מפייסבוק על זה שלא התקבלתי לויצמן.

{הופ אני אני מההווה מוצא דברים: "החדשות הרעות: לא התקבלתי למכון ויצמן.
החדשות הטובות: שנים מהיום, כשאהיה מדען מפורסם, זה יהיה אחלה פתיח לנאום מוטיבציה."}

אז אני שונא את הצבא ומשתחרר {אחרי שמרכז אב"ך שבו שירתתי התפרק (אינשאללה), זרקו אותו בפאקינג קסטינה בשביל שקצין הנדסה ראשי יוכל להגיד שיש אצלו כוח אדם שיודע ויכול להתעסק בתחום האב"ך. במשך חצי השנה שלי שם סידרתי קלסרים שאפילו לא קשורים לאב"ך, בטח שלא לכימיה. הלוואי והייתי צוחק. במשחק חצי שנה קיבלתי משכורת של כמעט חמש ספרות בשביל לסדר קלסרים, כקצין בדרגת סרן בקבע בעל תואר ראשון בכימיה. הייתי נוסע באוטובוסים שעתיים לכל כיוון, משחק שעתיים בטלפון,אוכל ארוחת צהריים מפנקת, עובד שעה וחוזר הביתה מוקדם כי על הזין שלי ולא היה לי באמת מפקד שבדק מה אני עושה. יש לי הרבה דברים רעים להגיד על צה"ל מאז. אגב, חדר האוכל של הקצינים בבסיס קסטינה מהמם. בוודאות עליתי במשקל בתקופה שלי שם ^^ } (שיחה עם איה על לנהל מנהלת כמו מבוכים ודרקונים עם גלגולי קוביה) {ידידה שגם היא הייתה קצינה בצה"ל. צחקנו על איך ההתנהלות של המנהלות באימונים בצבא הרגישה כמו חבורה של ילדים שמשחקים מבוכים ודרקונים.}

"חותך את חבל הטבור מעלה המוגלה של הצבא" {משפט שאמרתי לקראת הקדמת השחרור שלי מצה"ל, ושמאוד מתאר טוב את התחושה שלי בנוגע לצבא באותה תקופה}

מתרגש ומפוחד. {בערך כמו שאני עכשיו לקראת סיום התואר השני, שאותו התחלתי קצת לפני סוף השירות שלי}

שמתי לב שאצלי הכל יחסי, קשה לי להנות באופן אבסולוטי ממשהו.

יש לי חבר שאומר שהדבר הכי מעצבן שאני אומר הוא "זה טוב, אבל יצא לי לחוות משהו יותר טוב".

ואני באמת זוכר הכל באופן יחסי. כמו איש הגשם, רק סופר פולני.

מה שכן אני אוהב ומתגעגע - סנואובורד \= {מי בא איתי מייייייי???? )'= }

יומולדת - אלכוהול ומחשופים ובוראט! {אחד החברים קיבל בגד ים של בוראט. זה היה נפלא.}

מרגיש לי טוב היום. אני שמח. אני מרגיש שנון, ומצחיק, וחכם וכיפי. אני מרגיש 101% מהרגיל שלי, שזה אולי לא הרבה, אבל זה עדיין לא אמור להיות אפשרי בעולם האמיתי ולכן זה נפלא.

אני אנסה לקחת את התחושה הזאת איתי להמשך השנה ^^ {לא זוכר אם לקחתי, אבל כיף לקרוא את זה ^^}

סרטון יום הולדת. מפציר בכם גם לעשות. {מממממממממממממממ לא יודע מה זה המשפט הזה. אבל סרטון יום הולדת! תעשו!}

{וווו... זהו?

פוסט מת אחרון שהיה בטיוטות (=

איזה נחמד זה. הצבתי לעצמי מטרה ועמדתי בה.

אהמ, כנראה רק בגלל שהייתה לי מטרה אחרת יותר חשובה לעשות במקביל, שהיא לכתוב את התזה שלי אבל נו טוב בואו נשנה נושא אהאהאהאהאהאהא D='

הטיוטות האלו צרמו לי מאוד. עדויות ניצחות לעובדה שהתחלתי דברים שמעולם לא סיימתי.

לכן הרגשתי איזשהו צורך לפרסם אותן. לא להשאיר משהו לא גמור מאחוריי.

כמובן שזה לא התחיל ולא מסתיים פה... יש לי מחברות שלמות מלאות ברעיונות ומחשבות של דברים שאולי לעולם לא איישם בפועל, ובטלפון יש לי רשמים רבים של דברים שאני רוצה לכתוב כמו שצריך במחברת מתישהו.

בשלב מסוים, אני אצטרך להבין שאין טעם בלרצות לממש כל רעיון שלי לתוצר קיים. לפעמים מחשבות ורעיונות וצחוקים בין חברים על דברים שצריך לעשות יישארו בדיוק כאלו. טיוטות. בין אם בראש שלי, או בטקסטים בטלפון, או מנוסחים ומתוארים היטב במחברת.

אני לא חושב שאיפשהו לאורך ההיסטוריה התקיים אדם יוצר שמת מבלי שהיה לו איזה פרויקט לא גמור.

וכבר בשלב הזה יש לי המון דברים מאחוריי שלא סיימתי. שלא התחלתי, אפילו, ושגורמים לי קצת להתאכזב מעצמי.

בגלל שאני לא עושה כלום.

שאני לא יוצר כלום.

שאני רק מחשבות ורעיונות ו... זהו. ללא תוצר סופי שיוכל להוכיח לעולם ולעצמי שכל הדברים האלו שהתרוצצו לי בראש באמת שווים משהו במבחן המציאות.

אם דברים ירוצו כמו שצריך, בחודש הבא אני מסיים את התואר השני שלי ויוצא חופשי לעולם.

בלי התחייבויות.

בלי מסגרות.

רק אני. עם זמן פנוי. ללא הגבלות. בפעם הברורה הראשונה בחיים שלי אי פעם. ואני מבועת, כי אני כל כך פוחד להיבלע לתוך יום אחרי יום של כלום וחוסר מעש, כמו שהוכחתי לעצמי מספיק פעמים בעבר שאני יכול להישאב אליו בכזו קלות.

וזה יהיה המבחן שלי. לעצמי.

בבקשה תביאו לי מלא כאפות אם אני אאכזב, סבבה?

סבבה ^^

יאללה,

אוהב בעוד 3... 2... 1...!

פילולדת שמח!!!!! D= (שחוזר לחיים שעוד לא הספיקו למות קודם [שוב, לכאורה])}