הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

נתחיל בבדיחה טובה:

החיים שלי.

לא באמת. זאת סתם בדיחה (=

... רגע |:

הנה סיפורון שיזכיר לכם איזה שטויות אבסורדיות קורות לאנשים שהם מאוד אני.

מכרה שלי פנתה אלי בפייסבוק ואמרה שיש לה חברה ששאלה אם אני פנוי.

בהמשך גיליתי שהחברה הזאת לא התכוונה ספציפית אלי, אלא ביקשה בכלליות שיכירו לה "בחורים מצחיקים עם זקן".

האם אני מצחיק? תלוי את מי אתם שואלים ומה אתם מחזיקים ביד כשאתם שואלים את זה. האם אני מזוקן? כן ולא. לא בחיים האמיתיים, אבל כן בתמונת הפרופיל שלי בפייסבוק, מקום שרוב האנשים נוטים לבלבל עם החיים האמיתיים.

קיצר - כבר התחלנו את כל הסיפור הזה ברגל ימין. אותה רגל שנקטעה במלחמה כשעלינו על מוקש.

הבעיה היא שיש לי קטע מטופש שכזה. משום מה, כשאני שומע סיפורים משונים מאנשים שונים על איך היה להם המון מזל במציאת חברה בדרך הזויה כלשהי, אוטומטית אני מדמיין לעצמי שזאת הדרך שבה גם אני אמצא את אהבת חיי.

למשל, להכיר מישהי מעולם הבלוגים.

או בלימודי התואר הראשון באוניברסיטה.

או בתפקיד בצבא.

או בקורס ממושך בצבא.

או שיהיה לי פוקס מטורף עם הבחורה הראשונה שאתכתב איתה אחרי שאפתח פרופיל באתר היכרויות.

או שבחורה לסבית ממש מגניבה תתאהב בי למרות הנטייה המינית שלה.

או שמישהי תפנה אלי דרך פייסבוק בזכות מכרה משותפת - כמו שקרה לאחרונה לחבר טוב שלי ומאז הוא בזוגיות מעולה.

אהא. וכל הדברים האלה עבדו לי מ-א-ו-ד טוב עד עכשיו P=

בכל מקרה, קטע זה קטע (איזה קטע, הא?) ולכן זרמתי על הניסיון לשידוך מתוך כוונה למצוא אהבת אמת.

שאלתי את המכרה מה הצעד הבא והיא אמרה לי להוסיף את הבחורה כחברה לפייסבוק ולשלוח לה הודעה.

וכך עשיתי, כי בגלגול החיים הקודם שלי הייתי כנראה רובוט צייתן. זה גם יסביר את הגינונים החברתיים המקסימים שלי.

אז הנה השיחה שהתנהלה בפייסבוק ביני ובין מור (כי על הזין שלי האנונימיות שלה):

פילו: "אמרו לי לכתוב לך "היי" ואז תתחילי לדבר איתי. בלה בלה בלה."

אוקי, יודעים מה? לפני שתראו מה היא ענתה לי, הנה פיסת מידע מעניינת: זאת ההודעה הראשונה והאחרונה שקיבלתי ממנה.

אני מזמין אתכם לשחק משחק קטן ונחמד שבו תנסו לנחש מה לעזאזל יכולתי כבר לכתוב כמענה שיגרום לה לא לרצות לדבר איתי יותר לעולם.

מוכנים...?

הנה:

מור: "בלה בלה בלה. הבעיה היא שהשם שלך מזכיר לי בצק ועכשיו אני רעבה."

נו? רעיונות? ניחושים?

לא כזה קל, הא...? (;

ובכן, והנה רצף ההודעות שהחזרתי לה:

פילול'ה: "בלה בלה בלה."

פילפילון: "בצק פילו זה לא כזה כיף בפה." (כתבתי כי אני באמת חושב ככה, וכי קצת התעצבנתי מעוד השוואה שעושים ביני ובין הבצק שאפילו לא הוגים את השם שלו כמו את השם שלי)

פילוני: "בערך כמוני." (כתבתי כי... טוב, כי בדיחה על מין אוראלי זה מצחיק P(= )

פילי: "לא מבין למה אנשים כל פעם מחדש טורחים לחשוב עליו \= "

פילורינו: "and yes - Pilo makes you fat =P" (כתבתי כי זה רפרנס ממש קל לסקוט פילגרים וכי זה קפץ לי בראש ולמה מי אני שאסתיר מחשבות שקופצות לי בראש??)

וזהו. מאז לא שמעתי ממנה, אפילו אחרי ששלחתי עוד הודעה יום אחרי.

אני בטוח שחלקכם כבר משערים מה הסיבה שבגללה הסתיימה השיחה באופן חד-צדדי. משהו בנוגע להערות על מין אוראלי בהתכתבות ראשונה, כן? טוב... תתכוננו להיות מופתעים.

מסוקרן מעט מה קרה, פניתי למכרה ששידכה בינינו, שאמרה לי את הדבר הבא:

"הבנתי שהתחלת לדבר איתה על זה שלא בריא לאכול בצק ושבעולם הבנות האמיתיות כנראה קראת לה שמנה. בלה בלה בלה. יש לה אישיוז עם המשקל שלה."

ואנחנו מדברים פה על בחורה שבתמונות בכלל לא נראית כאילו יש לה בעיית משקל.

נכון שלא ראיתם את זה בא ושזה לא רק אני שמבולבל מהשטות הזאת?!

הדחקתי את הרצון לשלוח למור הודעה שהזרע שלי הוא דווקא בעל ערך קלורי נמוך ומחקתי אותה מהפייסבוק.

בנות מטופשות והזויות.

זה הכל, חזירים.

מעניין אותי לשמוע מה אתם הייתם רוצים שיהיה הפוסט הבא שלי.

כלומר, איזה סגנון. מה מהשטויות שלי אתם מעדיפים.

בתיאוריה אני אמור לכתוב פוסט של צחוקים על נסיעה שהייתה לי לירושלים, אבל אני מוצא את עצמי מאוד מנותק מהרצון לכתוב לאחרונה.

אז כן - אשמח לשמוע למה אתם מתגעגעים (=

אבל לפני זה, אתם צריכים לתת שם של בעל חיים נכחד שמתחיל באות הראשונה של השם שלכם ושהייתם רוצים לרכב עליו!

ככה סתם שנלמד להכיר פה את כולם קצת יותר טוב (;

יאללה.

הערב אני הולך לחתונה שנמצאת במרחק עשר דקות נסיעה מהבית שלי, וזה הדבר הכי טוב בעולם.

אחח... הדברים המטופשים שמשמחים אותנו בחיינו כאנשים בוגרים ^^

אוהב,

פילו (שנזכר היום מחדש כמה כיף זה לעמוד בגשם)