הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

קצת קשה לי עם העובדה שלא מתחשק לי לכתוב פה לאחרונה.

זה אומר משהו. ולא משהו טוב.

זה לא שלא קורים לי דברים נחמדים ומעניינים בחיים.

היה לי סופ"ש מטורף בצימר עם קבוצת חברים.

אני מגיש בקרוב את המועמדות שלי ללימודים בויצמן וממש אוכל סרטים שאני לא אתקבל כי אני מוזר בראיונות.

אני מתכנן לצאת לטיול סנואובורד באיטליה בסוף החודש.

התחלתי לשחק סקווש עם חברים.

הכנתי פנקייק מבננות.

אני... אממ, קורא ספר.

... השגתי הרבה קלפים חזקים במשחק הקלפים שאני משחק במחשב? טוב, זאת דוגמא מזעזעת.

ועדיין, למרות שקורה לי לא מעט בחיים, הכל מרגיש כאילו בסוף היום נסחט ממנו כל הרגש וכל מה שנותר הוא פרטים יבשים ולא מעניינים.

אני משער שהייתי יכול לכתוב לכם עליהם, אבל אני לא רוצה להפוך להיות מהאנשים האלה שכותבים דברים יבשים, מאולצים ולא באמת מעניינים, כמו שקרה לבלוגרים מסוימים שאת שמם לא אציין כאן כי גם ככה מציינים את שמם מספיק בקטגוריית "הפוסטים החמים" אהמ-אהמ.

אני חושב שאפשר להגיד שלאחרונה אולי אפילו קצת נכנסתי לדיכאון מהחיים האלה.

זה לא קל.

רוצים לדעת כמה גרוע המצב שלי?

התחלתי ללמד את עצמי יפנית היום.

... אני כבר יודע לכתוב 30 הברות שונות. *קובר את הראש בין הידיים*

לא בטוח מה גורם לתחושות המבאסות האלה.

אולי זה כי אני גר לבד.

אולי זה כי אני לבד.

אולי זה כי אני אלרגי ללבד.

... לבד, לא לתחושה.

... בד. לבד. לבד לבד. הולי פאקינג שיט זה רק ממשיך להסתבך. הלכתי לתלות את עצמי.

לחלומת שלי יש קטע מעצבן חדש לאחרונה:

כשאני חולם על אבא שלי, ההסבר לזה שהוא חי בחלום נובע מכך שהוא איכשהו הצליח לזייף את המוות שלו כדי להתחמק מחובות כלכליים.

איכשהו, אני מאמין כמו פראייר לשטות הזאת מחדש בכל חלום, למרות שגם בחלומות אני מאוד לוגי. ואז תמיד כשאני מתעורר אני פתאום חושב לעצמי "אה כן, הייתי צריך לשאול אותו איך הוא מסביר את זיהוי הגופה שעשינו. פעם הבאה!".

בחלום הלילה הוא עשה קטע מעצבן במיוחד. כשלא הייתי בדירה שלי (שלא באמת הייתה הדירה שלי, אבל חפיף), הוא הזמין מלא אנשים למסיבת אורגיה. ... מסיבת אורגיות? הא. לא בטוח איך צריך לכתוב את זה.

בכל מקרה - הייתם צריכים להיות שם. זה היה מצחיק. נכנסתי לבית שלי וראיתי אנשים מזדיינים בכל מקום וזה ממש עיצבן אותי אז התחלתי לסלק אותם החוצה בעצבים ולחפש כל מיני אנשים שמזדיינים במקומות נסתרים כדי שאוכל לסלק גם אותם. אנשים התחבאו מתחת למיטות, למען השם. והם עוד קוראים לעצמם מבוגרים!

הייתה שם גם הקומיקאית המעצבנת הזאת שאני שונא שעושה את הפרסומות שבהן היא המזכירה של הסוכן לביטוח.

יודעים על מי אני מדבר? שונאים אותה גם? נפלא. אוהב אתכם נשמאמים שלי.

בכל מקרה, היא ברחה מהדירה שלי והכניסה לי מכה באף או משהו. חצופה שכמותה.

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני הולך לעשות משהו די מטופש וכיפי כדי להרגיש שאני חי ונהנה מהחיים.

אבל עזבו אתכם מהפרטים היבשים...

אוהב ומקווה לחזור בקרוב,

פילו