תחת בגיל ההתבגרות.

אני לא יכולה לסבול את זה עוד.

אני פשוט לא שורדת !

מנסה להכחיש, מתעלמת, סובלת בטירוף, אבל לא מוציאה מילה.

עד שבום! התפוצצתי.

התחלתי לבכות.

באמצע השיעור, התחלתי לבכות !!!

נשברתי.

ולא מהכאב הפיזי (הלא נסבל),

מכאב נפשי .

לא יכולתי להחזיק את זה עוד!!

זה כ"כ כואב !!!

הדבר שאני חייה אותו כבר 14 שנה (פחות שבוע), מתנפץ לי מול הפנים ושובר אותי מבפנים, לשברים קטנטנים,

שחודרים עמוק אל תוך הלב, ופוצעים אותו בלי סוף.

רבתי עם אבא שלי בגלל זה !

הוא אוסר עלי לרקוד (((((((( זין אחד גדול!!!)))))))

אמא שלי רק דוחפת אותי לזה, היא תומכת בי, ואומרת לו שהוא לא יכול לעשות לי דבר כזה (אמא, אני אוהבת אותך! את תמיד יודעת מה טוב בשבילי 3> )

כל פעם שאני חוזרת הביתה עם כאבים נוראים, אבא שלי מסתכל עלי במבט של " אני אמרתי לך להפסיק עם זה"

ואני מפנה את הראש ומתעלמת.

נמאס לי !

אתם מבינים שבמקום ללכת למסיבה, הייתי פאקינג במיון ?!?!?!?!

אני לא יכולה להפסיק עם זה.

זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות !

בשביל זה אני חייה!

זה כמו אוויר לנשימה .

ומפעם לפעם, אני נחנקת יותר ויותר.

פאקינג שיט .

יום\לילה טוב לכולם,

טל .

א-נ-י -!-  D:

ואתם?