יהיה טוב ... (או שלא יהיה)

האמת שאין לי ממש מה לכתוב היום, אתמול הייתי חולה הרגשתי ממש רע ולא הלכתי לעבודה , היום אני בעבודה וזה כבר טוב...

אתמול העברתי את כל היום מול המחשב , שיחקתי בKO, היה ממה שווה בסוף היום סיימתי עם כאב ראש נוראי אך למרות זאת מרוצה והלכתי לישון... למרות המגרנה היה שווה...

המצב בצפון עדיין מדכא אותי במיוחד שגייסו את החבר של חברה ממש טובה שלי והיא מאוד שבורה מכל הנושא, הוא רק חזר מטיול של חצי שנה בדרום אמריקה (היא היתה איתו בטיול 4 חודשים ואז חזרה לארץ והוא נשאר שם לעוד חודש וקצת), הוא חזר ביום חמישי ומיום ראשון הוא כבר בצפון.. היא לקחה את זה דיי קשה ומאוד חבל לי וכואב לי בשבילה...

מתחילות ההכנות הגדולות לנסיעה שלי , עוד בדיוק שבועיים מהיום אני ביוון... יש לי עוד מלא מה לעשות ולא ממש התחלתי....

שמתי לב שיש כמה נכנסים לכאן (מעט אבל יש) אבל אף אחד לא מגיב... :( אף אחד לא רוצה לדבר איתי :S

אני עושה קצת שינויים בעיצוב הבלוג ואני לא יודעת אפשר לקבוע איזה רשימות יהיו באיזה עמודה, כי אני רוצה את הכיתובים בצד ימין והתמונות בצד שמאל ואין לי מושג איך עושים את זה... :(

טוב אני אסיים לבינתיים... יש מלא דברים לסדר היום ומעט מאוד זמן... אני בעד להוספת שעות ביממה D:

בוקר טוב , איך היה הסופ"ש?

אז עבר הסופ"ש ונגמר ואני מרגישה כאילו לא נחתי בכלל (והאמת שזה נכון) קצת נשרפתי אתמול בבריכה וקצת כואב לי וגם אני ממש עייפה כי הלכתי לישון מאוחר מדי (כמו כל שבת ... אוף..)

בכל מצב חזרנו למשרד ומסתבר שיעל עדיין לא ממש מדברת איתי, חוץ מבוקר טוב מנומס יתר על המידה וחיוך מזוייף לא זכיתי לראות כלום... אני נועלת היום את הנעליים שהיא רצתה לראות כבר מלא זמן ואין מצב שהיא פספסה.... ובכלל שאין תגובה אני יודעת, כי אין מצב שיעל, החולה על נעליים, לא הייתה מגיבה לטובה או לרעה (אם היא הייתה כרגיל... אבל היא לא ...)

בכל מצב איך שמישהו עזר לי להבין זה לא פתאום שהיא התפרצה וכל הבלגן הזה התחיל , זה ממש נראה כאילו היא חיפשה סיבה לריב איתי כי כנראה גם היא מאמינה שאני "אחראית" על הפיטורים של שבוע שעבר... טוב וזה עוד אחרי שהיא יודעת את כל התמונה ... לא ממש מפתיע אותי כל המצב, תמיד הזהירו אותי שהיא תתקע לי סכין בגב ושיום אחד היא תפנה נגדי וידעתי למה אני נכנסת...

טוב לא נורא אני בטוחה שזה לא מעניין אף אחד (אני אפילו לא בטוחה שזה מעניין אותי)

רציתי להגיד משהו אחר, החיפאיים שלנו (אלא שמתארחים אצל חברה טובה שלי ) ביקרו בביתם (בשביל לקחת דברים) וסיפרו "חוויות" איך זה להיות רחוק מהבית לכל כך הרבה זמן, איך זה שבניין מלא חיים מלפני חודש עומד שומם ומת בעיר הרפאים, איך זה לחזור הביתה ולהגיד שהאוויר מנבא רעות, וכמובן איך זה להתקרב לחיפה ולשמוע את הצפירה מרחוק... (הוא נסע ברכב לקחת מספר דברים והיה שם קרוב ל-5 שעות או אולי קצת יותר) בזמן שהוא היה בביתם היו 3 צפירות ועד שהוא נסע בחזרה הוא כבר הספיק לשמוע קרוב ל-6 צפירות , הוא חזר לכפר כשאוזניו מצלצלות והוא כולו בטראנס (כנראה מרוב לחץ...)

אן לי מילים מול האומץ, הגבורה, הנחישות שיש לכל האנשים שנשארים בצפון, יושבים במקלטים או הולכים לעבודה או כל דבר... הם עושים את הכול תחת האיום המתמשך של הנפילות ... פשוט אין לי מילים

מזה זמן מה לא היו נפילות בחיפה והם שוקלים לחזור (הם מאוד מאוד מתגעגעים הביתה, ואני מאוד מאוד מבינה אותם) ואני מאוד מקווה שלא ימהרו עם ההחלטה כי יהיה הרבה יותר קשה לעזוב שום הם הנפילות יתחדשו... וחוץ מזה מאוד נחמד לי ונעים לי שהם כאן ... הם אחלה אנשים ואני מאוד אוהבת אותם...

כמו תמיד אני מגזימה באורך, אבל אין מה לעשות אני כזאת :)

עוד דבר רציתי לשאול  איך אני יכולה לשייך קטע למספר קטגוריות ולא רק לאחת...?

טוב, שיהיה לכולנו יום קל ומיוחד

ספירה לאחור: 16 ימים להפלגה

אוף אין לי כוח להיום...  וגם יעל לא הגיעה היום למשרד ויחסית אין לי עם מי לדבר, אף אחד לא ממש סובל אותי כאן ואני דיי מבינה למה... :S

יש לי ממש כאב ראש ואני לא רוצה להיות כאן היום ....

אתמול עם הנעליים אז ככה כמו תמיד שום דבר שאני רוצה לא מצליח, אני מגיעה לחנות כולי מתלהבת ומגלה לצערי הרב שהנעל לא הצליחה ושהיא בעצם קטנה... לא מספיק שהוא לא הודיע לי הייתי צריכה לגרור את עצמי ליפו לשווא... אוף! והוא עוד שואל למה אני מבואסת...!!

בכל מצב לאחר שכמעט ובכיתי שם הוא ביקש שננסה שוב ,אבל הפעם אני לא מוכנה להגיע לשם ולכן הוא שולח לי את הנעליים בדואר רשום... בחיים שלי לא חשבתי שזה אפשרי לקנות נעליים בדואר רשום .... אבל מה אכפת לי, לא שילמתי אליהן והוא הציע שאם אני אוהבת אנחנו נסדיר תשלום ואם לא אני פשוט מחזירה לו אותם בדואר רשום וזהו.... נראה מה יהיה עוד משהו כמו 10-12 ימים אני אמורה לקבל אותם... נקווה לטוב

אחרי יפו חזרתי הביתה ובאתי לרדה...

כמה מילים על רדה כי רוב הסיכויים שאני אדבר אליה עוד הרבה פעמים... היא חברה ממש ממש טובה שלי (לדעתי עברתי את הגיל של "החברה הכי טובה"), היא גרה באותו רחוב איתי(דקה הליכה), אנחנו חברות כבר כמעט 10 שנים ועברנו מלא מלא דברים ביחד.... אנחנו מאוד מאוד קרובות וכמעט תמיד אני באה אליה בערב...

בכל מצב הפעם באתי כי ביקרו אותה כמה חברים שלה מהצפון (אנשים שאני מכירה כבר מלא זמן אז אנחנו ביחסים טובים) ורציתי לראות אותם.... בקיצר היה ממש סבבה, צחקנו דיברנו , קצת בכינו(הם מחיפה...מהפחד) היה כל כך טוב שפתאם קלטתי שכבר ממש מאוחר ולכן אני ממש עייפה, ישנתי אולי 5 שעות :S

בקיצר הלוואי היום כבר יגמר ואני אגיע הביתה ...

אני אסיים לבינתיים כי זה יוצא ארוך ומשום מה תמיד כשאני מתחילה לכתוב , אז כאילו משהו בי נפרץ וקשה לי לסיים ... אני יכולה לכתוב שעות... ולקפוץ מנושא לנושא ...

קיצר נסיים לעכשיו....

להת'