אניגמת החיים שלי...

ניחשתם נכון, היום היה אחד מהימים הנאחסים...

משום מה, הייתי צריכה לנחש אתמול שזה יגיע...

היום היה אמור להיות לי יום חופש...

אך זה לא קרה...

הקפיצו אותי מהעבודה - איזה אושר...

התעוררתי בבוקר, אחרי שכנועים עצמיים מרובים,

הצלחתי לגרור את עצמי... היה קשה!

הסתכלתי מבעד לחלון, והתבאסתי - מזג האוויר

הקודר, לא ממש תרם למצב רוחי...

הגעתי לעבודה... עם פרצוף תשעה באב...

למרות הנסיונות הקשים לשים מסיכה מחוייכת,

לא הצלחתי...

אחרי שעה, יצאתי להפסקה קלה

אך לצערי, לא בזמן הנכון -

הבוסית הגדולה קפצה לביקורת...

וביקורת כמו ביקורת, אף פעם לא טובה....

*ואני לא אפרט*

אך מאותה השניה, היום שלי המשיך להתדרדר...

אחרי העבודה, נסעתי ללימודים...

וכמובן, שאיך שיצאתי מהבניין, התחיל מבול רציני...

כשהייתי באוטובוס, חברה שלי התקשרה  אלי בעצבים

וטענה ששכחתי אותה ושאני לא מתייחסת אליה יותר...

ונתקה לי את הטלפון בפנים...

הגעתי לכיתה רטובה,

ושכחתי, שהיום אנחנו עושים פרוייקט כתתי

עם מצלמת וידאו....

התחלנו את השיעור... ופתאום המחשב שלי נתקע...

הפלא ופלא - המחשב היחידי שנתקף בוירוס!

וזה עוד לא נגמר....

עברתי למחשב אחר, מול המרצה...

באיזה שהוא שלב הרגשתי שאני לא ממש

עוקבת... חשתי שאני על סף ניקור...

החלטתי להעסיק את עצמי...

התנדנדתי עם הכסא - כדי לשמור על עירנות...

טעות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אחרי שתי דקות בערך, התרסקתי על הרצפה...

כן, רגע מביך - לא מספיק שכל הכיתה צוחקת...

המצלמה של המורה דלוקה מול הפרצוף שלי,

ואני שומעת אותו אומר שחייבים להנציח את הרגע הזה!!!!

התאוששתי במהירות וראיתי שהבחור מאחורי מחזיק אותי

שלא אזוז - שיהיה סרט מעניין!

והמרצה מתעד אותי על הרצפה מרוחה...

איזה אושר... בטח ישלחו את זה לפספוסים...

"מאושרת", חזרתי הביתה...

ישבתי על מיטתי וסיפרתי לידיד שלי על היום "המאושר" בחיי...

סיימתי את השיחה וקמתי....

ואז, הלא יאומן קרה - נקעתי את הברך שלי!!!!!!

ואסיים במעט אופטימיות...

מחר השמש תזרח, ויהיה יום חדש טוב יותר...אמן! :)