אניגמת החיים שלי...

07:30 - צפצוף חזק נשמע בכל הבית.

אמא מתעוררת ומתעדכנת במה שקורה.

התראה חמורה -

חשש לחדירת מחבלים.

07:45- מודיעים לכולם לא לצאת.

מסוקים חגים מעלינו. מלחיץ.

09:00- עדיין בבית. מחכים להודעות מהצבא.

המסוקים עדיין חגים מעלינו. סרט.

09:12 - אבא מעדכן: הם ליד, זיהו את המחבלים.

מתנהל קרב. נקווה שהכל יגמר מהר.

09:30 - אבא בא להרגיע: המחבלים נהרגו.

הקלה!

11:00 - עדיין יש חשש לעוד כמה מחבלים... המסוקים עדיין מחפשים..

האחיין שלי מתחיל להילחץ...

מה בסה"כ רציתי? קצת לנוח אצל ההורים בסופ"ש?!

לא קל לנוח פה כשהמצב באזור הוא כמו סרט של סטיבן סיגל...