הבטחתי לעצמי שאני לא אגיד כלום בעניין, 'כוכב נולד' משך רק חצי-מתשומת הלב שלי ולא הייתי צופה אדוק ובכל זאת הג'יהאד שמתנהל בימים האחרונים מול הכוכב הנולד ה-IV עלה לי את הסעיף כמו שרק בישראל יכול לקרות, השיא היה אתמול כשהמסכן לוקח חופשה בטרם החל את הקריירה.

בקושי עברו כמה ימים מאז שנבחר וז'קו החליט להסביר לאנשים מה הוא חושב פה על אישי ציבור כאלו ואחרים, למיטב ידיעתי לבחור יש ראש משל עצמו והוא לא זקוק לתכתיבים של החברה הישראלית. ממתי לאנשים אסור להביע דעה ציבורית? אז מה אם הוא אמר שרמי קליינשטיין הוא ככה וככה? או שהוא לא התגייס לצבא מסיבות X ו-Y? הוא זמר ולשם כך נבחר, לא להיות מוביל דעה בציבור הישראלי או ח"כ. פה נכנסים הליקון - שם הבחורים חושבים שלהפיק אלבום לכוכב שלנו לא יהווה תדמית טובה ופה אני נכנס ושואל: אז? הוא שר טוב ותנו לבן-אדם לשיר במקום לעשות עליו חרם ציבורי, עם כל הכאב והצער של ההורים השכולים בלבנון, לא ז'קו הוא שהרג אותם, האויב האמיתי נמצא אי-שם בבונקר ואם נמשיך לחפש אשמים בתוכנו נמצא הרבה מאוד זבל חף-מפשע.

ז'קו ודאי מרגיש כמו שהאפיפיור מרגיש בימים אלו ולא פלא, בחברה מודרנית שבטלוויזיה אומרים הכל (אבל הכל) צריך לפתע להשתיק יפה את החדשים, או במילה אחרת: תהיו יפים ותשתקו. הרגיז אותי במיוחד מה שאמרה מירי מסיקה כשנשאלה מה דעתה על מה שז'קו אמר היא ענתה (ציטוט לא מדוייק): ''נראה את ז'קו כותב משפט אחד שרמי קליינשטיין יכול להפליץ'', עם כל הכבוד קליינשטיין מוצג כאלוהים שכותב להיטים מבית השחי בתוך פחות מ-2 דקות ועוד כשהוא ישן. ומירי - תלמדי לנסח את עצמך לפני שאת מאשימה את כשרון הכתיבה של אחרים.

ולסיום - אני לא באמת צריך להזכיר את צמד המילים 'אביב גפן', אחד עם פה גדול הרבה יותר אבל משום מה אותו אף ראש-עיר וחברת תקליטים לא מחרימים.

קצת תרבות אנשים. קצת.