בהנהלת ערוץ 2 כנראה חושבים שעם ישראל מוגבל ושעם ישראל זקוק לעזרה ולכן ערוץ 2 קיים. הרי איך תסבירו מדוע הם מסדרים לנו את חשבון הבנק ("משפחה חורגת"), מטפלים בילדים ("סופר נני") ומשלחים בנו את חיים הכט כדי ללמד אותנו מה עושים בחו"ל ("בין כרכור לסינגפור"/"איך לתקן את ישראל")?

בזמן האחרון אני צופה ב-BBC Prime וערוץ 2 ואני חייב להודות שאני לא מרגיש בהבדל, מלבד השפה. זה זמן רב שאין פה סדרות מקור איכותיות שמשתלטות על טבלאות המדרוג (ולפי דעתי "מילואים", "החיים זה לא הכל" ו"אלביס" הם היחידים שמחזקים את ענף המקוריות שם), המונח "ריאליטי" הוא לא אותו אחד בערוץ 2 (והאמת גם 10) לבין שאר העולם, בעוד שהקונספט בעולם הוא שריאליטי הם תכניות סטייל "הישרדות" בישראל הקונספט הוא מספר מועמדים שמתחרים (בשירה/ריקוד/דיאטה/טלפטיה)

כך שהמועמד עם מספר ה-SMSים הרב ביותר הוא הזוכה, אני מעויין להזכיר כי "אמריקן איידול" מעולם לא התחרתה בפרס האמי ומרבית ההנאה מגיעה מהתכניות היותר ממריצות (לאן נעלמו הימים של "סוף הדרך"/"רצים לדירה"/"הטירה"?).

כשבארץ מדליקים את מכשיר הטלוויזיה אחרי החדשות אתם עלולים לראות משפחה, מעט צעקות ואת כל זה מלווה קריין, כשאני מדליק את הטלוויזיה בערב אני מצפה לברוח מהמציאות ולא להיכנס לתוכה, ועוד עם כזו פסימיות ורצוי שילמדו את זה שם בהנהלה.

אני אגיד לכם בדיוק איך צריך להיראות שבוע פריים-טיים שיתאים למרבית האוכלוסייה:

שעשועון, סדרת דרמה, סדרת קומדיה, תכנית תחקירים, ריאליטי (סטייל "סוף הדרך"), עוד ריאליטי (הפעם סטייל "כוכב נולד") ובידור אולפני ("מועדון לילה"/"ארץ נהדרת"/משחק מכור"/"של מי השורה הזאת"). נכון שלא חסרים תכניות מהסוג הזה אך לצערי ז'אנר החטטנות בחיים האישיים שלנו רק הולך וגובר, לא יודע מה איתכם אבל טבלאות הרייטינג מוכיחות את טענתי.

הרשות השנייה אולי נשמעים לנו כמו ממזרים שיותר טוב בלעדיהם אך בין אם נרצה ובין אם לא - הם שומרים בגדר השפיות.