בלוט קטן...

הייתה שנה כל כך טובה

נהניתי עם כולם.

ועכשיו פתאום הם עוזבים,

זה ממש קשה, אפילו בכיתי בגללם! אני?! אתם קולטים? אני לא בוכה מהר.

אז למרות שאתם לא קוראים בבלוג שלי...

חבל שאתם עוזבים, כל אחד מכם ממש משלים את השכבה, יהיה ממש מוזר בלעדייכם

תבואו לבקר הרבה!

אני אוהבת אותכם כל כך...

הפוסט מוקדש לחנוש, הכי מתוקה...

                      לשני, שאני כל כך אוהבת...

                      לשקד, הילד הכי חמוד בעולם...

                      לקושניר, שסוף סוף התחיל לדבר ועכשיו הוא עוזב...

                      ליובלוש, זה כזה פספוס שאת עוברת...

                      לזהרית, אני כל כך אתגעגע...

                      ולאיתמר, שבכלל לא יצא לי להכיר אותך.

נ.ב.

תשמרו על קשר או שאני יקרקף אותכם! זה לא איום, זאת הבטחה...