ג'ירפות שולטות

מה לומר...? מה כדי לומר...? מה לספר...? מה להגיד...? מה לחשוב...?

שבוע לא קל עבר עלי, על עצמי על ליבי, על תחושתי. התחיל בלחץ אטומי ונגמר בדכאון מיותר שאין לצאת ממנו.

זה התחיל כך שיום שני היו לי 3 בגרויות ביום אחד אחת בתחנת דלק, עם המורה והבוחנת. זה המשיך באותו  יום לאיחור ב15 לבגרות אחת. ומשם ליום המוחורת יום ההולדת שלי, באותו יום כולם שחכו את יום הולדתי, ידידה הטובה שלי כולה אמרה לי מזל"ט ובכלל לא שמה עלי באותו יום, היום הולדת לא המשיך בצורה הטוב, חזרתי למדתי, ועשיתי על האש עם המשפחה שאני כלכך לא אוהב. משם ליום חמישי שם היה בגרות בביולוגיה קשה ביותר ולאחריה היה מסיבת סיום של בצפר מאוד גרועה, התאכזבתי קשות. באמצע במסיבה החלטתי לסור לדרכי ונסעתי לדייט בדרך הפלא' הפסיק לעבוד והיתי תקוע באזור לא מוכר ללא טלפון, חיפשתי בכל כוחי מישהו שיוציא אותי מישועתי, ראיתי שתי דתיות בקשתי את הפלא' שלהן, לא היה נעים כי  התקשרתי למספר היחיד שאני יכול וזוכר, של החבר הקודם, ממנו בקשתי שיחפש את המספר של אותו בחור בכרטיס באטרף שלי, נסעתי לרמוז לו את הכינוי בלי שישמע אך נו איך אפשר זה הפלא' שלהן, אז הם שמעו אותי מאיית 4 פעמים את המילה ה-ו-מ-ו לחבר בטל', מטומטם התחננתי שיעזור לי ואני תקוע בחוץ, בהתחלה הוא לא היה מכון אבל לאחריה הוא עשה זאת. הדתיות הן בנות שחזרו בתשובה מה שאומר שהן יותר מחמירות, כן הרבה יותר. הם עשו לי 10 דקות הרצעה על כך שאני עושה חטא גדול, הם היו בעיקרון חמודות. הרגשתי אחרי זה נורא הן עזרו לי כל כך, ומה אני צריך להחזיר להם באיזה גמול מסויים, דרך בורא עולם. אבל אני לא יכול אני הומו וטוב לי עם זה מה אני יכול לעשות? שמשהו יעזור לי מה אני יכול לעשות אני לא רוצה להשתנות? למה אני נלחם בעצמי...אני לא מבין כואב לי אני מרגיש רע,עצוב. כואב ליבי זה היה נורא. כן לשיחה איתם יש בעיני הרבה משמעות שיחה קשה הייתה עבורי, ליבי דפק בחוזקה ועכשיו דמעה זולגת מעיני.

היום יום שישי רבתי עם ידיד שלי, הוא התחרפן ואמר שאין לו כוח אלי יותר, הוא קלל והלך ביקש שאני לא אדבר איתו יותר, זה אני למה אף אחד לא יכול לקבל אותי כמו  שאני, כמי שאני עם המגרעות, וממנו לא בקשתי כלום, זה שיש לי בעיות דיכאון זה אשמתי?

אני רק מקווה מאוד, שמשאלת יום הולדתי תתגשם ותמצא דרך החוצה כדי להתגשם, מי יתן ומשאלתי תתגשם עוד  החודש!!!!