מעבר דרסטי,

מכנס של שלושה ימים של LEAD, שהיה כל כך כיף, להכיר אנשים חדשים (וישנים), לשמוע, להרדם, אבל בעיקר להנות. ועכשיו ההמשך מחכה לי-השנתיים של העשייה, ההתפתחות. זה מרגיש נכון, ממש נכון.

וישירות, עם מעט שעות שינה, ועם מחשבות מפוזרות ולא מאופסות בכלל ללימודים. לכיתה שהיא, פשוט לא אני. למקום שאני לא מוצא בו יותר את המקום שלי, שאני מרגיש כל כך מרוחק מאנשים קרובים וכל כך קרוב לאנשים מרוחקים. לדברים שמרגישים כל כך לא נכונים, כבר לא בטוח בבחירות ישנות, כבר לא מוצא את החשק. זה כל כך מבאס ומאכזב.

ועכשיו גם מתמטיקה. קשה לי ליפול מ-5 יח"ל, כי השקעתי בזה (לא הרבה אבל כן), כי הוהרים לוחצים, בגלל האגו שלי. אבל לא מתאים לי להשקיע לא בזה, כי זה לא חשוב לי לא כמו דברים אחרים שבהם אני צריך ורוצה להשקיע את הזמן שלי. ויש בכל זאת חשיבות ל5 יח"ל כי זה בכל זאת נותן לך פור בהמשך, כן וזה לא רע. אבל קשה לי להחליט. אני מעדיף להכשל ולהמנע מההחלטה- שפשוט יהיו חייבים להוריד אותי וזהו.

אבל משומה ברור לי שאני לא יעשה את זה.

משמח, לאדיש, למבואס.

מאכזב.

שבירה של ציפיות.

.k.o.s