מזכיר לי את מחשבת.. "שנה מלשון שונה"..

בזמן האחרון, קיבעון זה הדבר היחיד בערך שאין לי, כל הזמן דברים משתנים לי מהר מידי, ולא משאירים לי מקום לחשוב, להרגיש.

מבחן ריק במתמטיקה- כבר התרגלתי לה, אני רוצה כל כך לרדת ל4, אבל גם כל כך לא. וביום ראשון יש לי אבישלום שיחה עם ההורים שלי, ואני פשוט לא רואה כבר סיבה להשאר בחמש. לא ככה.

ראשון ראשונה- המשמרת שלי. כן מאתמול אחרי ישיבה מיותרת ומיגעת, נדפקתי לשמחתי ולצערי ועברתי משמרת. וקיבלתי פשוט יריקה בפרצוף, וזה השאיר לי ממשו טוב טעם ממש רע בפה...

ופושט זה נראה ששום דבר כבר לא קבוע לי, לא יציב.

גם אנשים. כבר לא יודע לפעמים מה לחשוב, מה זה אומר הדדיות בחברות, אם זה בכלל קיים? והאם אני כזה צבוע שאני מצפה מאנשים אחרים מה שאני לא עושה?

ולא יודע כל השינויים האלה, כן עושים לי רע, אבל "הכל לטובה", ונראה לי שזה באמת ככה (ברוב המיקרים), כי השינויים האלה מביאים לי דברים חדשים לחיים...

כן כן עד כמה שזה נשמע פלצני.

אני יודע יותר להעריך, ואני יודע גם פחות להיות תמים.

אני לומד דרכים חדשות להתמודד, אני יוצא מהמסגרת הבטוחה וזה מרגיש לי דווקא נכון.

וברוח החג...

הגיע הזמן לעשות פיקוח נפש.

יש לי המון תוכניות ציפיות רצונות חלומות שאיפות ועוד כל כך הרבה דברים לגבי השנה הזאת.

השנה הזאת כאחמ"ש, כיו"ר מועצה, כשגריר LEAD, וכעוד הרבה דברים אחרים.. כעודד. כעודד, בתקווה, טוב יותר.

אני רוצה ללמוד הרבה השנה. אני רוצה להשתפר כבנאדם בכל המובנים.

ויש עוד כל כך הרבה.. שפשוט קשה לכתוב.. כי זה לא יגמר...

כי אין לזה סוף. מחשבות.

שנה מעולה!

.k.o.s

*שונא זלזול