| 5/2009
לאן כולם ממהרים?
העיר זורמת, כולם מסביבי זזים, ממהרים, אבל ממהרים לאן?
אני מנסה לעמוד בקצב אבל נופל בכל צעד.
אולי תתנו לי הזדמנות? אולי טאתו ותתפסו אותי טיפה?
הינה אני מנסה לאחוז, יש לי אחיזה חזקה, אבל הרוח המצפרצת בפנים חזקה מידיי בגלל המהירות, וזאת לא הסיבה היחידה, עוד משהו פנימי אומר לי לזעוב, משהו אומר לי שאני חייב לעזוב את ההמון הזה ולרוץ לבד.
אני יודע! אני ירוץ לבד, לאט יותר, ויקח אותך איתי, אותך ואת כל האנשים שאני סומך עליהם.
והינה אני רץ, ממהר בעיר, לא יודע לאן אני ממהר, אולי עכשיו הבנתי.
הכל פה כלא לבן שתמיד מנסה להיות מבריק וגבוהה יותר, אולי להראות טכנולוגי יותר?
לא, זהו, נמאס לי לרוץ איתכם, אני יחפש סיבה מספיק טובה, עד אז אני, את, וכל האנשים שרצו איתי נשארים כאן.
אתם תמשיכו לבדכם.
ג'רי,
זה שאוהב את האחת שנועדה להקרא "האחת" כשזה יוצא מהפה שלי.
| |
הסיבה שאני לא רואה את עצמי כחלק מהאנושות הזאת
שמתם לב שהאנושות היא משהו שסתם מסיט אנשים להיות מה שהם לא נועדו להיות?
ואם בכלל תוכנתנו להיות משהו מסויים אז מה הטעם בלחיות?
לתת לאנשים לחזור על משפטים שנאמרו ולא לתת לאנשים חלשים זכיות?
אתם שמתם לב שהאנושות רק ממשיכה לגדול ולשנות?
הרי ליפני הכל היה פה עולם שונה, גם אם לא היה אדם, רק החיוך היה עולה.
ופתאום צץ דבר מסויים שנתן להכל רענון ענק, הרי עד עכשיו שרגישים שהכל משתנה
פרצופים משנים דמיות הכל מתאפורות למשחק? אולי נקום מחר לעולם כנה.
שמתם לה שמצב הרוח מרחיק לכת ולאדם נשאר רק להגשים הכל באופן דומה?
אופן דומה למה? הרי כולנו באותו עולם, כמו להיות סגור בתוך חדר עם אותם האנשים במשך שנים ולפחד להוציא מילה מהפה.
אתה תחשב בסוף כחלש ולא יתנו לך זכיות, שוב אנחנו מדברים על הנושא הזה?
אבל זה לא משנה, לא משנה עד כמה ננסה, האנושות נועדה לשנות נושאים ולחזור לנושא המקורי, מה שכולם רואים כסבל.
אבל האנשים שרואים את זה כסבל, לא סתם עונים להגדרה כולם, בגלל זה אני לא רואה את עצמי כאחד מהם, אני גדל!
גדל לתוך אותו עולם שעכשיו עליו אני כותב, מי נתן לי את הזכות לתייג ככה? אני עוד קטן ולא מבין, שלכו את המילים האלה לזבל.
אלא אם כן אתם שמים לב שאני רק עוד אחד שמנסה ללמוד, בין אם מטעיות של אחרים ובין אם משל עצמי, אני עדיין שואל.
האנשים שרואים הכל כסבל הם אותם אנשים שמרימים ידיים בקלות.
נותנים תנופה לכוח ונשארים בין החלשים, זאת רבותי! דוגמא לאנושות.
עכשיו אתם תגידו.
אני לא רואה רק את הצד הרע וכותב עליו, אני רואה הכל באותו האופן, חיפשתי טוב ומצאתי טוב, אומרים שלי יש חיים קשים, לשניה לא הורדתי את החיוך, פה אולי כתבתי את הדברים הרעים, אבל זה היה כדי לפרוק אותם ולהמשיך לחייך.
אווו כתבתי שתי פוסטים בשעה :P
© אני, זה שמאוהב.
| |
לדף הקודם
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dasdagdghkghk