"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים"

אנלא יודעת למה אבל אין כלכך תחושה שהצום בפתח..

מצד אחד הצום ממש מעיק עלי השנה..אני לא יודעת.

אבל מצד שני אני מרגישה שהשנה אני הכי צמאה לו.הכי חייבת אותו.הכי חייבת את היום וחצי הזה להתאפס על הכל.לסלוח על הכל..לסלוח גם לעצמי.

אני יודעת..זה רק יום וחצי.

אבל באמת שזה כלכך הרבה זמן כשכל מה שאת יכולה לעשות זה לבהות בתקרה ולחשוב עם עצמך.

תענית דיבור.

אחת ההחלטות שקיבלתי על עצמי כבר כמה שנים..בין הדברים היותר חשובים,טובים ,בריאים ונכונים בשבילי.

העומק של התבונות שמגיעים אליהם ביומיים לא נתפסות בכלל.

אני מקווה שגם השנה אני אגיע לתבונה אחת לפחות שתעשה את השנה הזאת לטובה יותר:)

הגעתי למסקנה ברורה שממש רוב הדברים שאני עושה מתוך אמונה דתית אני עושה אך ורק בשבילי.מעבר לזה שיש איסורים..פשוט..עושה דברים כי הם טובים לי.כי אני יודעת שלטווח הארוך יותר אני אקבל מזה רווח עצום.

נקיון נפש.

פשוט מדהים.

אז חברה...

מצטערת אם פגעתי.באמת..

גמר חתימה טובה לכולם וצום מועיל!!

תחשבו על לפחות דבר אחד שהשנה אתם עושים טוב יותר.:)

וארוחת מפסקת טעימהD:

heal your soul

חן

עוד 11 יום.