"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים"

איך תמיד כשזה מגיע לאותה נקודה אתם מוכיחים לי כמה שאני יקרה לכם.

איך כל פעם שאני כמעט רוצה לזרוק את עצמי למטה אתם מחזיקים אותי חזק.

מזכירים לי פעם אחרי פעם מי אני.

תודה לכולם.על ההקשבה.השיחות.היעוץ.התמיכה.על כל שניה ושניה שדאגתם שאני לא אחזור לזה.שלא אפול.

על זה שנשארתם לשמור עלי כמו על זהב.

ואני באמת לא חושבת שזה מגיע לי.

אז תודה.באמת.

גיל.הפוסט הזה מוקדש לך.

אתה פשוט בנדם מדהים.

3>