One thing I'm sure of - is the way we make love
And one thing I depend on - is for us to stay strong
With every word and every breath I'm prayin'
...
פפפפפפפפפפפפפפפ.
זה הכל.הייתי חייבת לצטט את המילים האלו.שיש להם כלכך הרבה משמעות אצלי.
לא יכלתי לקרוא אתזה בלי לחשוב עליך.
מחר בגרות במת'.
כמעט חופשיים לגמרי אחריה :)
יאללה שנה הבאה נסיים 004 ו 005 ואני אהיה מספיק מרוצה מזה :):)
בהצלחה לכל הנגשים!!
ו..היי..עוד מעט השנה הזאת נגמרת!!!!!
כ"כ הרבה תוכניות לחופש.
מקווה לנצל אותו באמת הכי טוב שאני יכולה..
וחוצמזה..ממש ממש ממש בא לי שוב מסע מבראשית.
קראתי קטע שילד מהשכבה שלי כתב על המסע והתחלנו לשחזר חוויות..מטורף כמה השתנה מאז.אחרי הכל..כמה הכל נשאר בדיוק אותו הדבר.
אותן זריחות.אותן שקיעות..אותו אוויר חם.אותם אנשים..כמעט.
כלכך מקווה לעבור שוב חוויה כזאת בחיים שלי.כי היא באמת הייתה הכי ייחודית ומדהימה ומרגשת שאפשר לדמיין.
והנה קטע שכתב דרור פרולה על המסע.וממש רציתי להעלות למרות שבטח אף אחד לא ממש יקרא הכל.:
"אם תשאלו כל תלמיד בשיכבה יא' איך היה מסע מבראשית,הוא מיד יחייך ותראו את הניצוץ בעיניו,
הכל התחיל כשהגענו לבית הספר בשעה 00:00 (זו לא טעות), עייפים ושחוקים,בלי שיהיה לנו מושג מה עומר לעבור עלינו.
אתם יודעים איך זה,כל תלמיד שומע את המילה טיול,מתלהב ומצפה בקוצר רוח לצאת אליו.
אז עלינו לאוטובוסים ומחשבות רבות התרוצצו בראשנו: "למה לא נשארתי בבית לישון" וגם "מתי עוצרים,אני חייב להשתין".
לאחר כמה שעות נסיעה הענו לדרך עפר חשוכה,ולעזאזל,איננו מביניפ מה אנחנו עושים פה.
יורדים מהאוטובוסים ומבחינים בשורת בנים,וכל מיני אנשים עם חולצות כחולות,וגם אחד גבוה וחסון שהזיע הרבה (כן כן שפע).
עם כל העייפות ובשעת זריחה מדהימה,הגענו למרגלות ההר ומולנו נוף מהמם.
כמו תמיד,בכל חור בית הספר דוחף איזה טקס,אבל כולנו כבר הרגשנו שינוי באווירה וכבר שרנו.
משם עברנו למסלולי הליכה.בהתחלה אתה נהנה מהנוף,מזמזם לעצמך איזה שיר,ועם הזמן אתה מתחיל להתפלל "הלוואי שהמסלול הזה יגמר כבר!",שלא תבינו לא נכון,המסלולים היו מהנים.טבלנו במים הקרים והצלולים,טיפסנו בעליות כשכולנו קשורים בחבלים,עברנו פעילויות שלרוב נגמרו בצחוק מטורף וחסר מעצורים.
כמה מהלילות העברנו באוהלים,לפעמים קפאנו מקור (גוש עציון) ונמסנו מחום גם בכמה מהמקרים.
כן,אבל כמו תמיד,זה לא נעים כשצחי זיסו מעיר אותך בבעיטה ושולך אותך מהשק שינה תוך כדי השמעת שירים של עיברי לידר.
הכנ לעצמינו ארוחות מדהימות (לא כולם יסכימו בקשר לזה) וקפה שתינו לא פעם ולא פעמיים.דיונים מעניינים עלו במהלך השיחות עם המדריכים והולידו ויכוחים סוערים והתפרצויות צחוק היסטריות בלתי מוסברות.
את פרליטה ראינו שוברת שמירה,היא נרדמה כמו תינוק שמתכרבל בשמיכה,וגם יצא לנו להעביר לילה אחד על חוף הכינרת המקסימה.
רבים מאיתנו נפלו במסלולים המסובכים,נפילות שקרעו מצחוק את כל הסובבים.תרמנו בעזרה,תמיכה ואהבה במוסדות נזקקים,דבר שחימם את לב כולנו-אפילו את הבחורים הקשוחים.
ההרגשה שאתה יכול לעזור ולתרום יוצאת דופן ואין לה תחליף.
עד לירושלים הגענו מהרי הצפון הקרים,שם הייתה חוויה מאוד מרגשת:התחברנו למוצאינו וכולנו היינו מלוכדים כישות אחת-המורים,התלמידים,המדריכים.
בירושלים,סוף סוף הגענו למקלחת נורמלית ומיטה חמה,דבר שהיה חסר לכל הבנות (וגם לכמה בנים..) ואחר כך נפגשנו כולנו באולם גדול יחד עם שאר השכבות שיצאו למסע כמונו.
צרחנו את השירים הישראליים ורקדנו כמו מטורפים.כולנו הרגשנו גאווה כשצעקנו לעבר אחרים "באר שבע!" (נכון,לא צעקנו מיתר..או ישובים אחרים).
לבסוף,כולנו חזרנו לאותה נקודה,אל אותם השערים של בית הספר,אבל בנסיעה חזרה מחשבות אחרות התרוצצו לנו בראש,כמו "זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים!!" ,"חייבים לעשות את זה שוב!" וכמובן,"מתי עוצרים אני חייב להשתין".
אני באופן אישי חושב שאת המסע הזה לא אשכח בחיים,ויש לי הרגשה שרבים יסכימו איתי.חזרנו משם כלכך מגובשים,נרקמו חברויות חדשות ויצרנו המון קשרים.
אז עכשיו אני רוצה להגיד בגאווה את המשפט הבא:
מסע ישראלי מבראשית,לגעת,לחוות,להרגיש."
בהצלחה לכולם!!#!@# :):):)
חן
הילדה הכי חייכנית בעולם.3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חן :) || לעולם מצידי..לעולם..מצידי 3>