"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים"

מוצ"ש.

באותה מידה שהיה לי קשה ביומיים הראשונים עכשיו הוקל לי.

איכשהו ביומיים הראשונים זה היה פשוט....קשה.

ועכשיו..לאדעת.

כאילו אני רואה אתזה ממקום אחר לגמריי.

יום אחרי השיחה הזאת שלנו..שהרגעת אותי.ואמרת דברים שידעתי..אבל..הייתי חייבת לשמוע שוב כדי להרגע ולהרגיש בטוחה.

יום אחרי.ופתאום הכל היה נראה לי שונה

החלטתי לאסוף את עצמי מהשומקום הזה שתקעתי את עצמי בו ולהתחיל לנצל דברים לטובה.

והיום..

קראתי את אחד הספרים הכי מעולים שיצא לי לקרוא..

הספר האחרון של ניקולס ספארקס 

איך הוא כבר יכול לאכזב?

פשוט הערצה לכתיבה הכנה שלו..לדרך המדהימה הזאת לגרום לי פשוט להתרגש מכל שורה בכל ספר שאי פעם קראתי שלו.

ממש ממש ממש אהבתי!

קוראים לספר "ג'ון היקר"..מומלץ לכל מי שאוהב את הכיתבה שלו..או לכל מי שאוהב רומנים..או לכל מי שאוהב לקרוא..או לכל מי שמשעמם לו ואין לו איך להעביר את הזמן..וכו':)

ואז..יוצאת שבת..

אני כמעט בטוחה שזה שתחסר לי השיחה איתך תעציב אותי קצת..

או שעצם העובדה שאתה לא פה תחזיר לי את אותה התחושה של הימים הראשונים..

ואז..שומעת אותך.

אפשר בכלל לעמוד בפנייך?

אפשר בכלל לשמוע אותך ולא לחייך?

פפ.הקול הרך הזה שלך..אני כמעט יכולה לראות את הפרצוף שאתה עושה ואת החיוך הענקי ואת העיניים הנוצצות.

הקול המתפתל הזה.נמס..

הקול הזה שתמיד..תמיד.לא משנה מתי.איפה..למה..תמיד תמיד גרם לי לשכוח מהכל.

גם כשלא מצאתי את עצמי והייתי יושבת שעות על גבי שעות על הרצפה בחדר ובוהה בתקרה בשיעמום ומחשבות עמוקות ועצובות.גם אז..הקול שלך..איכשהו הרים אותי משם וגרם לי לחזור לאהוב את עצמי.גם אם רק קצת..

"אני עושה את השנת שירות בנתיבות"

"מה?"

"אני עושה את השנת שירות בנתיבות זה ממש קרוב לאופקים וב"ש זה ממש טוב לנו ויש לי מפה אוטובוס ישיר לב"ש"

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..

לא ידעתי מה להגיד

לא ידעתי איך לנשום

לא ידעתי.

רציתי שיוכל לראות עכשיו את החיוך הענקי הזה על הפנים שלי

או לראות איך אני כולי מרקדת ומקפצת פה בחדר משמחה

דברים שאי אפשר להגיד.דברים שאי אפשר לסכם במילה

וניתקנו.

פתאום לא הייתי מודאגת יותר מהמצב הכלכלי או מזה שהתקשרתי לפחות ל5 דקות כל יום אם לא יותר.

לא הייתי מודאגת מאיך שאמא ואבא יקבלו אתזה

לא הייתי מודאגת מאיך נסתדר כשהוא יהיה בשנת שירות

לא הייתי מודאגת מאם אוכל לבוא אליו הבייתה

לא הייתי מודאגת ממה אני אעשה כדי להעביר לעצמי את השעמום המטורף הזה והבור הענק שנוצר פה כשאתה לא פה

לא הייתי מודאגת מאיך אסתדר בכיתה יב'

לא מבגרויות

לא מחסרון המים בכינרת

לא מאיכות הסביבה

לא משום דבר.

פשוט כלום.

ואיכשהו הבטחתי לעצמי..

שאת הסיפור שלנו..מתישהו אני אכתוב אותו

את כולו.פרט בפרט.שניה בשניה

מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה

אולי יחד..אולי בנפרד

אבל אני אכתוב אותו.אני יודעת אתזה.

כי אם זה לא היה הסיפור שלנו,לא הייתי מאמינה שזה אפשרי.

אני אוהבת אותך.

הלוואי והייתי יכולה להראות לך כמה

הלוואי.:):):):):)

האאאאא וגם@#$ מיכמיכמיכמיכל תבוא בעזרת השם בלי נדר ביום שני!!@$@#

אני כלכך מחכה לזה!!:):)

אחת החוויות הכיפיות והמתוקות

הפעם הקודם הייתה בלתי נשכחת

ואני יודעת שגם זו תהיה

וווווו-הההההה-ווווו DDDDDDD:

וגם!

יש לי 2 גורי חתולים חדשים DDDD:

ממש ממש מתוקים

אחד מהם לא מפסיק לקפוץ ולנעוץ ציפורניים בכל דבר

והשני פשוט רך ושמן ובקושי מצליח להרים את עצמו ולזוז XD

ממש ממש מתוקים ואני יכולה לשבת ולהסתכל עליהם משחקים בגינה שעות

תוליתוליחתוליDDDDDD:

ני מקווה שבקרוב ני אצליח לצלם אותם ואעלה:)

שבוע טוב לכולם#$ :)

תיצרו חויות בונות

ותחשבו על תבונות חכמות

ותחיו כל שניה מהחיים שלכם בחיוך.כי אין דבר טוב יותר שתוכלו לעשות לעצמכם

5 ימים והוא חוזר.3333333333>אהבת חיי

חן