"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים"

28.7.08

ת"א :)

היה כלכך כלכך כלכך כלכךךך כיף.

איך התגעגעתי למיכ 00000.00000

עוד פחות משבועיים בעזרת השם אני מקווה שהיא תהיה אצליDDD: כיףכיף

כ ל כ ך חיכיתי ליום הזה.

אספתי דפים של תשחצים וסידרתי תיק כמה ימים קודם ומדדתי בערך ארון שלם עד שמצאתי משו שיהיה לי מספיק כיפי ונוח.

והתרגשתי כלכך@%$

אבל כשזה מגיע..זה....מרגיש כלכך ביתי.כלכך אמיתי.ופתאום לא צריך כלום חוץ מאחד את השני.

איזה תחושה מדהימה.

אני רוצה להאמין שנעשה אתזה שוב החופש :)

תמונה של כולם (חוץ מטופי שצלמהP: )

יהודה והדר


מיכמיכמיכלי המתוקה:)

עמיר מצביע וטופי בוהה בו D:


דור

טופי ומיכלי

טופי ומיכמיכ:)

פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ.

לא יודעת איך להסביר אתזה במילים.

לא יכולה לזוז ממך כשאתה לידי.לא יכולה.

לא יכולה שלא להרגיש את החום גוף שלך ולשקוע במחשבות מתוקות.

לא מסוגלת שלא להרגיש הילדה הכי ברת מזל בעולם שמצאתי אהבה כזאת.

פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ.רק מלהזכר בחוויות שלנו..הלב שלי דופק מהר ואני מחייכת כמו מטורפת.

לנמנם בידים שלך.ולהתרכבל בך כשקר.ו..להסתכל עליך ולהרגע.

למצוא את המקום הזה שאין בו שום כעס או שנאה או עצב או בלבול

רק אושר אינסופי ואהבה אמיתית.

התחושה המוגנת הזאת כשאתה לידי.

לדעת שלא משנה מה יקרה אתה לא תתן לאף אחד ולשום דבר לפגוע בי.

פשוט לעצום עיניים ולחייך

ולהמשיך לנסות לעכל

שאתה שלי

"זה טוב לראות אהבה כזאת"

אהבה כזאת..אחח.

:):):).

אני אוהבת אותך אוהד.

333333333333333333>

חחחחחח ידיים XDD

when i'm lying in your arms i know i'm HOME

אממ טוב..ולגביי היום.

בקושי הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה ולקום

יצאנו מהבית באיחור קטן

בקושי הצלחתי לזוז מעייפות XD

"טופיייי אני עייפה ;;;;;"

"את עייפה? אז רוצי!!!!"

"מה רוצי...אני עייפההההההה"

רוציייי#@$@#!

*רצות*

"נו..?"

"אני עדיין עייפה.."

"עייפה?! רוצי#@$@#$"

ככה זה התחיל בערך..כל הריצות האלה לא העירו אותי בכלל XD

בכל מצב הלכנו הכי הרבה ממה שאי פעם הלכנו וחזרתי כולי מפורקת הבייתה

מקלחת ולישון P:

נרדמנו בערך 4 שעות והתעוררנו לארוחת צהריים

ואחרי הכל?

עכשיו אני שמחה שלא ויתרתי לעצמי על היום ונתתי כל מה שיכולתי.

ואני גאה בטופי שעשתה אתזה גם ^.^

ולמרות שהיה מעייף בטירוף וכמעט כמעטטט בלתי אפשרי לעשות אתזה

היה כיף :)

אני לא מאמינה.שאני.חן

אוהבת אתזה כלכך..

לאדעת אם ספציפית אתזה אבל..את הגישה הזאת שפיתחנו לאחרונה.

זה ב א מ ת בריא.וטעים..וכיפי.

ואפילו אוהד אוהב סלט DDDDDDD:

מואחעואחע 3333333>

זהוזהו D:

עוד 11 יום מהיום יומולדת P:

שיהיה שבוע כיפי ומועיל ומוצלח..

חן

מדינה שכזאת..שום החלטה לא יכלה להיות חכמה פה.אף אחד לא צפה אתזה..ובכל זאת-כולם ידעו.

יושבים בבוקר מול הטלוויזיה כל המשפחה.מתח.

כתוביות רצות שוב ושוב ושוב.מחכים למידע על החילים שלנו..הם..יחזרו על שני רגלים או שכובים בארון?

ואז נכנס לתמונה ארון שחור אחד.מונח על האדמה.עוד אפשר לקוות שאולי החייל השני יוכל לחזור על הרגליים..

ומיד אחרי שהמחשבה הזאת חולפת נכנס עוד ארון לתמונה..וגם הוא מונח על האדמה.

שני גופות תמורת 5 אנשי טרור אכזריים ולא אנושיים ועוד 199 גופות.

פשוט לא נתפס.לא נתפס.........

ועכשיו המשפחות שלהם.איך מעכלים כזה דבר?

שנתיים לחיות בציפיה..לילה אחרי לילה להגיד לילד שלך לילה טוב בדמיון.לילה אחרי לילה להסתובב בחדר שלו ולדמיין שהוא נמצא שם עדיין.

והנשים שלהם..

איך הן אמורות להבין אתזה? שאחרי שנתיים של שינה לבד.של געגועים אינסופיים.של תקווה לא מציאותית,הן צריכות להשלים עם מוות של בנדם שהן בחרו לחיות את החיים רק איתו?
איך הן יכולות להבין אתזה שהן בחיים לא יחבקו וינשקו אותו שוב? שהן בחיים לא יהיו נאהבות ככה על ידיו שוב?

איך אפשר להשלים עם מוות כזה בכלל?

איך אפשר לספר לילד קטן שאבא יותר לא יחזור הבייתה?

איך ילד קטן אמור להתמודד עם חצאי זכרונות מאבא גיבור שנתן את הנשמה שלו למדינה שכשהוא יגדל הוא יצטרך לשרת?

איך מסבירים לילד קטן שהוא לא יראה יותר את אבא בגלל רשלנות צבאית? איך מסבירים לילד קטן שאין יותר אבא?

איך אפשר לשאת אבל כזה בכלל?

אני פשוט מזועזעת.

המשפחות..החברים..כולם עשו כלכך כלכך הרבה כדי להחזיר אותם בחיים..

כאב כלכך עמוק שלמרות כל הנסיונות והתקוות והנאומים והנתינה הלא מוצדקת

הם חזרו בארונות

לא הצליחו אפילו לזהות את הגופות.

הם לא אנשים

הם חיות.פשוט חיות

אני כמעט מתחילה לחשוב שצריכים להתנהג כמוהם כדי לנקום את ההפסד והאבל שלנו

אבל אז..אז אנחנו נהיה בדיוק כמוהם

שנאת חינם.

כל המלחמות..כל הכאב.המתים..הדם הזה שנשפך לשווא

בשביל מה? לא השגנו כלום חוץ מרשימה ארוכה יותר לקריאה ביום הזכרון.

הייתי חייבת להגיד את כל זה

קצת אנושיות ואכפתיות בין אדם לאדם עלולה להציל את העולם הזה

חן

אחחח אחח אחחחחח הקלההההה

איזה כיף שזה עבר וואו.

למרות (!) שהיה לי דיי קל וכמעט ולא התלוננתי בכללP:

בגרות אחרונה הייתה היום..מת'.היה דיי בסדר אני חושבת ^.^

אממ אממ חוצמזה כל השנה הייתה ממש סבבה..עליות וירידות אבל בסופו של דבר לא היה לי ציון מגן או ציון פנימי בכלל שהוא מתחת ל85 והממוצע שלי עלה ובינתיים זה מספיק לי מאודמאוד:):):)

חופש!!!!!

כלכךךךך טוב שחופש כבר!!!

למרות שהזמן טס זה היה נראה כמו נצח בתקופת עומס של הבגרויות

כלכך הקלה עצומה :)

עכשיו יהיה לי הרבה זמן לעשות דברים שלא היה לי מספיק זמן להשקיע בהם בדרך הכי טובה שאפשר..לנסות אפילו לחזור לכתוב אולי..לצייר..להתנדב איפשהו..לבלות מלאמלאמלא עם אוהד שלי..להתקרב עוד קצת להורים שלי..לספק את עצמי ^_^

כלכך התגעגעתי לחופש וללצאת מתי שבא לי ו..ו..ת"א..ו..יומולדת DDDDD: וווהווווווו :)

עוד פחות מחודש O: עוד..אמ...23 ימיםO.O

שיהיה חופש מוצלח ומושקע ומנוצל לחלוטיןD:

אנלא יכולה שלא להזכיר אותך אפילו בפעם אחת שאני כותבת פה.

איןאיןאין.

בכל העולם אין בנדם כמוך.

אתה כלכך ייחודי ומדהים ועמוק ואמיתי

ואיכשהו..אנלא יודעת מתי..הרגש הזה בינינו נבנה כלכך כלכך התחזק..שלא יכל להתפרק.לא בחודש ולא בחודשיים ולא בשלושה ולא בשמונה.

האמון הזה שיש לי בך..

רק אתה הצלחת לבנות אתזה.לגעת במקומות הכי רגישים שלי.הכי אישיים.הכי עמוקים

רק אתה הצלחת להציל אותי מהפחד הזה.מהריקנות האינסופית שהייתה בי

וגם אם אני אנסה להתנתק ממך.אנלא מסוגלת.

לא מסוגלת לוותר על הביטחון הזה שיש לי בידיים שלך.

הביטחון הזה שגורם לי להתאהב בך כל יום יותר ויותר ולא להרפות

הידיים שלך..פפ.

תודה שאתה שומר עלי ככה.3333>.

וחוצמזה :P

עוד תמונות מהפגישה הקודמת :)

בשניה שראיתי אותו D:

נראה כאילו חזר מהבסיס או משו *שושו*

פפפפפפפפפ.מנגן ושר.

חולשה שלי33333333>.


love of my life <3333333333

אי אפשר שלא להתאהב בך.

וואו.3333>.

שיהיה חופש נעים ושבוע כיפי

ו..ו..זהו :):)

חן