אחרי אין ספור ריצות לשירותים וריחות איומים של טיטולים, חזרת, חרוסת ושאר מכות, חיות ובכורות-
ליל הסדר.. הסיכום!
בניגוד לשאר בתי ישראל שדואגים לאוכל, שלא יתקרר [ושהבטן לא תקרקר] אנו הגענו לאחר תלאות מרובות,
אחרי יציאת מצריים והרבה אחרי יצירת הפירמידות, אל האוכל המיוחל, שחוסל במהרה, אחרי שתי כוסות וכמה קטעי זימרה.
עד כמה שלילה זה אמור להיות רצוף ניקיון וחסר המולה- לא הייתה לנו ברירה אלא להתמודד עם כל מה שקרה.
מכת דם-
אחד מן הזאטוטים סובל ככל הנראה מצנרת מעט חלודה במעמקי אפו, דבר שגרם לו לטפטף דם על ההגדה, במקום טפטוף יין תוך אמירת זמרה.
זה נגמר בכתם על ההגדה, על החולצה והרבה מים שנשפכו על אף אחד, חסר תקנה.
מכת צפרדע-
מכה נוספת, חביבה למדי, שנתנה סימניה בזאטוט נוסף אף קטן יותר מן הקודם.
כל הערב הוא קפץ וקיפץ ממני אל אימו ואל אדם אחר.
מראה מלבב לחלוטין אך מעייף לחלוטין.
מכת כינים-
אלו הן הכינים שליוו את כלב המשפחה שנכנס מדי פעם לבית, לבדוק "מה נשתנה".
שהרי חיי כלב לא רואים בכל יום, כמה בני אדם שנפלה עליהם רוח שטות ולפתע החלו לשיר בקולי קולות.
ערוב-
זהו כלב נוסף שחדר בשעת לילה מאוחרת למוצב, למרות שהיה זה רק כדי לשאול "מה המצב[ה]".
הוא אכן נראה חביב למדי, שחור, קטן ולא מזיק לאף בעל חי.
אך אם קרציות הייתה מכה- הוא היה הסיבה.
דבר-
הרי הוא כלב המשפחה שוב, שנראה שעוד מעט הוא צונח לריצפה.
הוא אומנם שקט וקשה לתפוס אותו בתנועה, אולם מדי פעם בפעם נראה שהוא פשוט איבד את הנשימה!
שחין-
היא הגרדת שפרחה ונתנה סימניה בזאטוט מס` 2 שהוזכר קודם לכן בעניין ההצפרדעות. [מלשון צפרדעים]
יד ימין כוסתה בחלקה באדום ופיתחה מעט מוגלה.
יד שמאל אחריה, לא איחרה..
ברד-
הוא הגשם הפתאומי שצנח משמיים על לא כלום.
חופי ניצנים וההיפים הנוצצים [שעדיין במקום נמצאים] התבוננו בתמיהה בשמיים וחיכו לחלוף זעם וחלוף רוח. [סה"כ כל אלו בקשו לנפוש ולנוח!]
ואף נוספו על כך ממטרות הגינה, שבאמצע חג ובאמצע שמחה-
החליטו כולן בבת אחת, על צינון מהיר והרטבת שמיכה.
בעוד היינו עסוקים בקריאת ספרים ושעשוע-
הן החלו לפעול והרטיבו את מצב הרוח.
ארבה-
כמה ויטרינות שלא נסגרו, כמה מכות מחץ שלא הופעלו וכמה רשתות שלא חסמו..
הזבובים והברחשים הגיעו בכל המינים והצבעים.
ידוע כי בליל הסדר מדובר ב"כל דיכפין" אבל יש דברים שפשוט לא מכניסים!
חושך-
הוא שעון שבת שכיבה את החשמל ברגע בו דרכה רגלי על המפתן.
מכה רצינית זו לא הייתה, אבל עלוב נפש שכמותי מעדיף אור ולא חשכה.
מכת בכורות- ברגעים אלו ממש מתרחשת אחת במסך.
מודה אני כי הנני בכור והנני מכה ולפעמים בושה ואף חרפה
אך הסדר הזה התמודדתי די טוב עם הדברים
סה"כ מצאתי שאחרי כל ההגדות וכל ההיגדים
ואחרי שירים ואחרי שאר מינין
היה טוב וטוב שהיה.
מסרו שלום לדוד, לדודה
ותודה על הדגים!
כמה נ.ב.ים שראוי ורצוי ואף הכרחי להזכיר-
ארנבת המשפחה שעונה לשם שולה, התגלתה בסוף החג כ"שול", ממין זכר.
אכן, אותה אחת שנחשבה לבעלת איבר נקבי מגיל ינקות, התגלתה כבעל ביצים לכל דבר.
נותרה בעייה בגין כך שהרי לא היה ידוע איזה משבר זהות תעבור הקטן[ה]
מתוך כך הוחלט-
אחרי הוספת איברים נוספים והורדת סטראוטיפים שונים
אפשר עדיין לקרוא לה\לו בשם שולה.
ואשר לזאטוט ממכת השחין והצפרדע-
אל ארנבות שאוחזות בשם "שולה" ממין זכר, הוא פשוט יצטרך להתרגל.
מועדים לשמחה לכולם
וחג פסח כשר ושמח [עד כמה שאפשר
]
כינוי:
the_beast
בבלוג זה
בכל הבלוגים
