| |
|
| 9/2004
 על כפרות, מקוואות ו..בחילות.
יום שישי, שלא נדע, עבר עלי יותר מדי מהר בגלל שהתרוצצתי ממקום למקום.
נתחיל את זה מיום חמישי בערב שחזרתי ב11 הביתה אחרי שיעור ספרות והלכתי לישון בסוף ב1-2 בערך.
יום שישי- קמים ב7:15 עם הצלצול המעצבן של.. הפלאפון.
כוסעומו, אמרתי לו [אבא..] שאני קם ב7:20.. התוצאה אכן הייתה מתבקשת..
7:15 הטלפון מצלצל.. אני מנתק.. שוב, 7:16 צלצל- אני עונה חצי מסטול.. "הלו?!"
"שגיא אתה ער?" [לא כוסעומו .. אני מנסה לישון!]
"התפילה מתחילה ב8:15 אז אתה צריך להיות שם ב8:00" [לא קבענו אתזה כבר אתמול ????]
"אתה שומע?" [לאלא.. אתה לא זוכר שאני חרש? ]
- נתתי לו כזה "טוב.. בסדר.. ביי" ניתקתי וחזרתי לישון לעוד פאקינג 4 דקות..
עד שהרדיו התחיל לפעול על פול ווליום וגרם לי לקפוץ מהמיטה ולבהות במחשב.
רציתי לשבור אותו על זה..
שירותים של בוקר, מקלחת, בית כנסת [סליחות ותפילה- ממי ביקשתי סליחה?!- לא זוכר]
קונים אצל אבי לחמנייה קטנה ומילקשייק[7.45 ש"ח] וזזים לאוטובוס.
הגעתי 35 דקות לפני שעת היעד וחשבתי לעצמי שזה הטופיק של היום- שיכולתי לישון עוד..!
8:30 המורה נכנסת ואני קולט שאנחנו אולי היחידים בארץ שלומדים באותו יום, הזוועה.
הגעתי הביתה ב12 אחרי שיעור תנ"ך מעצבן למדי
[למה אנחנו צריכים לדעת למה המחבר התכוון??? למה?!?!?]
לא ידעתי שהדברים הולכים להפוך גרועים יותר.... אבל הגורל יודע להפתיע, לצערנו.
אני חוזר הביתה, אבא ישר מתנחל עלי... "אתה רוצה ללכת קודם למקווה או קודם לאכול?"
הבנתי שאנחנו יותר מדי קרובים ליום כיפור כי העינויים התחילו לבוא בצרורות.
-אני שונא ללכת למקווה מהסיבה היחידה שיש שם יותר מדי בולבולים ויותר מדי אנשים הזויים .
תמיד יש את אלו שמכסים את החלק הקדמי בכף ידם אבל שוכחים שהחלק האחורי נראה יותר גרוע..
עזבו את זה שהשנה הסיטואציה הכי מוזרה נוצרה כשגבר תימני ערום כביום היוולדו
[בתוספת של איזה 20 ס"מ שם למטה ושיעור יתר בכל מקום שרק אפשר לדחוף שיער ]-
עובר לידי עם... סיגריה !
מי אישר לו לעשן במקום הזה?? ובכלל- למה הוא עושה את זה כשהוא ערום?O_ס
יש כזה דבר "סיגריה של אחרי המקווה"?!
ממתי?!
בקיצור.. בחרתי באפשרות הראשונה..
אתם מבינים, אם הייתי אוכל לפני המקווה-
תכולת הקיבה שלי הייתה נמצאת אחרי המפגש המזעזע הנ"ל בתוך המקווה או לפחות בסמוך לו.
צלחתי את מקווה הטהרה בשלום-
למרות כמה דוסים בגילאי 7-8 שהחליטו להשתעשע ולקפוץ מעל לראשי המשתאה לנוכח המפגן.
כל זאת אגב כך שהשטרונגול שלהם עף בקשת ישירה בעקבותיהם.
מגיע הביתה, טורף פסטה ואבא סוחב אותי לתפילה.
תוך כדי התפילה, עם כל מכה שאני נותן על הלב בווידוי אני מרגיש שהפסטה עושה את דרכה כלפי מעלה..
הגענו הביתה, אכלתי עוף  [בלי רצון- הכל בשביל צום קל..]
תוך חמש דקות אנחנו שוב במכונית בדרך לטקס ה"כפרות" אצל סבתא, ואני כבר מתחיל לקבל ת`בחילה של החיים שלי.
לכל המתעניינים, לא השתמשנו בתרנגולת.
לא נראה שאי פעם הייתי מרשה למישהו לסובב מעלי תרנגולת חיה תוך כדי סכנת הפצצה הישר מישבנה של התרנגולת ההפוכה..
מעבר לזה-
לא מספיק שהופכים את המסכנה שלא מבינה מה היא קשורה לחטאים שלנו-
עוד שוחטים אותה אח"כ!? "ההפכת וגם רצחת"?
נו שוין.. אצלנו מכפרים בכסף -
הסיטואציה עדיין מצחיקה אותי רצח כל פעם כשאבא מסובב מעל כל המשפחה את היד עם הכסף ומדקלם "זו כפרתנו, זו תמורתנו.."
זהו.. סיימנו את הכפרות.. סבתא מציידת אותנו בשתי עוגות דבש עם מראה הזוי 
[כפרע עליה- דואגת שיהיה לנו תמיד מה לנשנש ]
וגם- שקית זבל ומגש קטנטן עם שאריות עוף. הראשון- לזבל, השני- "שיהיה לחתול מה לאכול" ..
[דואגת לכולם זאתי, נשמה טובה, באמת! אגב.. החתול [] הינו עיוור מלידה ודר ברחוב דרך קבע]
שוב.. הביתה.. העוגות לידי ושקית הזבל כבר בפח. העוף?!- מי יודע מה קרה לו בסוף.
חוזר הביתה, טורף עוד שתי חתיכות דגים וכמה תפוחי אדמה .. יושב על הצ`ט .
מדבר עם מאיה [ ] חמש דקות ומפנה את הכל למטבח.
10 דקות אחרי שסיימתי את האוכל, הנ"ל מוצא את עצמו בתוך השירותים.
-תודה אלוהים שנתת לי לאבד הרבה נוזלים לפני הצום.. זה הולך להיות עינוי של ממש, את זה כבר ידעתי.. גזר דיני נחתם.
18:10 אנחנו בדרך לתפילת "כל נדרי" בביתכנסת.. הצום התחיל[ ..]
אבל זה כבר סיפור אחר
| |
|  כינוי:
the_beast בן: 37 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
