לא דומה לפוסט ולפרוייקט הקודם ?
אכן קיים דמיון מסויים - בפוסט הקודם דיברנו על איחולים - ובפוסט הזה גם כן, רק שכאן יהיו האיחולים במרכאות, כפולות ומכופלות...
ככל שמעמיק המשבר הכלכלי העולמי , ועם כל הכבוד למומחים כאלו או אחרים, הרי המשבר הכלכלי בארץ הולך ומחריף לאו דווקא בפריפריה . הפגיעה, בניגוד למה שנוטים לחשוב , איננה בעיקר בענף ההי טק אלא מגוונת הרבה יותר, ועל כך כתבתי כבר בהרחבה בעבר בפוסט שתימצת עבור מי שאינם מבינים בכלכלה , ופוגעת בכל השכבות , כאשר מטבע הדברים, וכמו בכל כלכלה קפיטליסטית ( הגם המתחזה לסוציאליסטית ) נפגעים החלשים פגיעה קשה.
כפי שלא ראיתי באותו פוסט הצדקה כלשהי למועד סיום המשבר שניתן בחלקו ע"י גדולי הכלכלה העולמית בעיקר, כך אינני רואה כעת מועד כלשהו, ואני אף פסימי יותר מבעבר , וסבור כי שיא המשבר עוד לפנינו , פיטורים נרחבים שמספרי 1-2.2009 יחווירו לעומתם מצפים לנו עד סוף השנה, ומקרים כפי שהיו השבוע בחצור הגלילית ( ביזה ברשת מזון שפשטה רגל ) יהפכו להיות מקרה שגרתי.
הסיבה העיקרית להצטמצמות הזאת היא העובדה שאנו מדינה מוטת ייצוא - וכאשר כל השווקים אליהם אנו מייצאים נמצאים במשבר כלכלי חמור - הרכישות מוקטנות, כמו בכל משק בית אחראי שמצטמצמת הכנסתו , ואז למפעלים יש פחות הכנסה, מצמצמים בהוצאות - ואז גם לעובדים יש פחות כסף ( אם בכלל יש להם הכנסה ) פחות כסף מופנה גם לצריכה שלהם, וגל עכור של צמצומים עובר מרמת התא המשפחתי אל המשק כולו.
כל זאת עוד לפני שדיברנו על המדיניות הכלכלית של הממשלה - ההתרשמות של כמה אישים כלכליים מובילים ומוערכים במשק, דוגמת יו"ר טבע, אלי הורוביץ, היא שלא נעשה כמעט דבר מצד הממשלה במשבר הנוכחי - וממעקב שלי אחרי התבטאויות ומעשי משרד האוצר בעיקר, הרי ולצערי הצדק איתו.
אנו מולעטים בשלל ספינים אשר מאחוריהם אין לצערי ולצערנו כמעט דבר - ובינתיים, בעיקר כפי שנחשף לאחרונה לגבי היות ביטוח האבטלה הישראלי בין הגרועים במדינות המפותחות אם לא הגרוע לכולם - כל אחד נעזב לנפשו בפועל...
יקיר הבלוג, שי גולדן , "מיפה" את האחראים למשבר , ובדרכו המיוחדת כתמיד, כותב את מה שאני , ורבים אחרים, חשים , כבר לא עמוק בפנים...
מדד השנאה – שי גולדן
רציתי לכתוב על רגע היסטורי אחד שאיתרתי בסבך כל הצניחות, ההתרסקויות, הצלילות, ההלאמות, הזרמות החמצן ושאר מוטיווים קרנבלים - "המשבר", נו - הרגע שבו התמזגו השמחה לאיד ושמחת העניים ונהפכו לאחת. הרגע הזה, שבו השמחה של חלק הארי של האנושות לאידם של נפגעי המשבר נהפכה לגלויה וברורה כל כך, הוא הרגע שבו היה ברור לכל כי כל מי שעני שמח לאיד וכל מי ששמח לאיד הוא כנראה עני.
ומכל מקום גם לשנאה יש דרגות, והכנתי עבורכם דירוג קטן (לא שיש לכם מה לעשות אתו) של "הגורמים המזוהים עם המשבר" השנואים ביותר על השמחים לאיד ואת הסיבות לאנרגיה השלילית שהם מעוררים. וככה זה הולך:
1. בנקים ובנקאים: ככל הנראה קבוצת בעלי המקצוע השנואה ביותר על מרבית האנושות, גם בימים כתיקונם. ועכשיו, בימים שבהם התחוור כי לא רק שהם תרמו למשבר, אלא אפשר שאפילו יצרו אותו; וששכר המנכ"לים שלהם ממשיך להיות שערורייתי (ולא, הפחתה של 10% משכר שמסתכם במיליונים רבים בסוף השנה לא נתפשת בעיני הציבור כגילוי של אחווה אזרחית); ושממשיכים - החוצפה! - לגבות עמלות ולתקוע ריביות רצפה עבור פיקדונות וחסכונות וריביות רצח עבור אוברדראפטים והלוואות; וממשיכים לתת הלוואות מינוף לכל מיני שרלטנים; ושממשיכים - הצביעות! - לפרסם בטלוויזיה כאילו אין מחר; וממשיכים להיות הנושים הכי קשוחים בשטח - אלה, שיחפשו סימפטיה במקום אחר. הם הרוויחו את שלהם ביושר.
2. עשירים: אוי ואבוי, שוויו של פלוני נחתך ב-70% מאז תחילת המשבר! איזה מסכן אלמוני מיליוני, שאיבד 3.4 מיליארד דולר בשווי כולל, ועכשיו "שווה" רק 1.7 מיליארד דולר. אח, הטרגדיה! מי שישמע. כשהיה שמח הם שלחו את הציבור לאכול עוגות (רצוי בבית עסק שלהם) בימים שבהם אין לחם. הפליגו בקטמרנים, התחתנו עם דוגמניות, כיכבו על שערי עיתונים ופיתחו מניירות ואטיטיוד של רוק סטאר. אז עכשיו יש תקופת שפל. מוכרים את היאכטה, המסכנים. אוי ויי. שיזיעו קצת, חוצפני השמנת האלה. ממילא יש להם את כל הכסף שבעולם עבור מגבות איכותיות לנגב את הזיעה. ובלשון העם: "הלוואי שהיו לי 3.4 מיליארד דולר להפסיד". רחמים? הזדהות? נו, באמת. אתם בוודאי מתלוצצים.
3. חברות ענק: ובעצם, כל ארגון כלכלי שנתפש כתאגיד, כסיפור הצלחה וכמפלצת, גם אם בפועל היה בעל אחזקות על שמונה שלדים בורסאיים ומשרד תיווך ביבנה. "תראו את אלה", אומרים העולזים לאידם, "חשבו שהם מנהלים את העולם. שיחקו אותה המלך אחשוורוש - שולטים על העולם מהודו ועד כוש. העלו מחירים, רמסו מתחרים קטנים, עשו צחוק מהלקוח ושלמו משכורות 14 ו-15 לעובדים שלהם. מה קרה? קצת קשה אז נשברים? מי רץ לבקש עזרה מהממשלה? למה הממשלה לא עוזרת למכולת שלי שפושטת את הרגל? יאללה, שייפלו, הנוכלים. שייפלו, כל הנבלות האלה. אולי יהיה מפץ גדול ונוכל להתחיל פה משק חדש ובריא, עם תחרות אמיתית". זה הדיבור ברחוב. לפחות ברחובות שבהם אני מסתובב.
4. עיתונאים ועיתונים כלכליים: מקרה קלאסי של להרוג את השליח. אל"ף, חשוב להבין שהתקשורת, בכל מקרה, אשמה. אז מראש יש לקחת, כעיתונאי, קרדיט על כל זוועה שמתחוללת בעולם. בי"ת, הטענה המוכרת ביותר: "אתם יצרתם את המשבר. גם המלכתם עלינו את נוחי-תשובה-שטיינמץ-עופר ויצרתם את הבועה בדרך שבה סיקרתם את המציאות ושיכנעתם את כל העולם שהכל סבבה ולעולם חוסן; וגם, ברגע שהתחיל המשבר, במקום לגלות אחריות הפחדתם את כל המשקיעים בכותרות האדומות-שחורות שלכם עד שלא נשאר אדם אחד ברחוב אחד העם שלא הפנים: 'תמכור הכל! עכשיו!'".
ויש את אלה שאומרים, "העיתונות והעיתונאים כל כך ציניים עד שאפילו אם המשבר יביא לקריסת העיתונות עצמה הם יהיו מבסוטים. אלה, אלה הם העקרב מהמשל על הצפרדע והעקרב".
התקשורת מייצרת מציאות? זו הטענה העיקרית? טוב, היא טענה ישנה ולא קשורה למשבר. אי אפשר לפטור אותה במשפט אחד אבל אני מוכרח לומר: אם התקשורת מייצרת מציאות אז איך זה שאין שלום במזרח התיכון, ואיך זה שהמשטרה לא נלחמת בפשיעה, ואיך זה שהפוליטיקאים לא מפסיקים להיות מושחתים, למרות כל מאמצי התקשורת? כנראה שאחרי הכל התקשורת בסך הכל מדווחת ומסקרת. את המציאות מעצבת המציאות עצמה ומאה מיליארד הגורמים המרכיבים ומהווים אותה.
5. מומחים כלכליים וגאונים למיניהם: "הכהן הגדול", "המשקיע המיתולוגי", "האנליסט האגדי", "האורקלית מוול סטריט". איפה הם היום ומה מעשיהם? סוחרים בפיסטוק חלבי, אני מניח. על דרגות הקצונה ועל הילת הגאון הם הזדכו בכניסה לתור בלשכת האבטלה. כך או כך, בהנחה שאף אחד מהם לא ישן ברחוב הם קיבלו את הסטירה במקום שהכי כואב לגאונים - בפוני של האגו, במצח של המוניטין. לא נורא: הם גאונים, הם ימצאו דרך לפצח את דרכם החוצה מזה.
6. מצליחני בורסה: היו לו 50 אלף והוא הפך אותם ל-300 אלף בבורסה. הוא סיפר לך שאת ה-300 אלף הוא מתכוון להפוך ל-2 מיליון והראה לך את הג'יפ הכסוף שחונה מחוץ למסעדה שבה ישבתם לאכול עסקית. גם אותו הוא עשה בבורסה. באיזה שלב האוכל נתקע לך בגרון וחשבת להקיא עליו את כל הגועל נפש שהוא גרם לך להרגיש עם ההתנהגות והלקסיקון הנובורישיים המטומטמים שלו. היום, כשאתם נפגשים והוא אומר לך, "איבדתי 80% עד עכשיו", אתה אומר לו "אחי, חזרת לנקודת ההתחלה שלך. אל תתרגש. הכל יסתובב בסוף". ובלבך אתה מאחל לו שיאבד גם את הארבעה גרוש שעוד נותרו לו.
7. מדינות: הכלכלה האמריקאית מתרסקת? הגיע הזמן! הגיע הזמן שהחזירים הקפיטליסטים האלה שהביאו עלינו את ג'ורג' בוש ואת מקדונלד'ס יאכלו קצת מהדייסה של עצמם. הכלכלה הרוסית קורסת? פחחחח על כל האוליגרכים ומדינת הדמיקולו הפיקטיווית שלהם. תמיד אמרנו שהם בלוף. אתה חושב שמישהו בכלל היה יורק לכיוון שלהם אם לא היו להם אלפי ראשי נפץ גרעיניים? הכלכלה הסינית חוטפת סנוקרת? בשעה טובה. הגיע הזמן שמישהו יוציא את האוויר מהבלון הנפוח הזה. שכל אנשי העסקים והיזמים האידיוטים שנרשמו ללימודי סינית יחזרו הביתה ויחפשו מה לעשות עם הידע שרכשו בתחום: אולי יגלגלו אגרול באיזו מסעדת פועלים.
וממילא לא משנה איך תהפוך את הגלובוס, כולם אנטישמים בני שונאי ישראל. שייחנקו. שגם מעט הכסף שנשאר להם ישמש אותם לתרופות. בקרוב יפסיקו להשתמש בנפט לייצור אנרגיה ואז, הו אז, נראה גם מה שוות כל מדינות ערב.
8. היי-טקיסטים: חגגו, מה. אכלו במסעדות בהרצליה פיתוח. התעניינו במצב חקיקת המיסוי של שווי שימוש במכונית הרבה יותר מאשר בנושא הגרעין האיראני. חבורת מנותקים. שיחקו אותה "אין לי תחליף" ואיימו על המדינה "אם ייסגרו את תעשיית ההיי-טק, יהיה אפשר לסגור את המדינה".
יאללה, שיילכו לעבוד בשוק, ימכרו שזיפים על המשקל. שירוויחו משכורות ריאליות יחסית לכישרון שלהם. עלאק, 30 אלף שקל לאיזה פישר שלמד לתכנת שלושה חודשים באיזה קורס בהתכתבות באינטרנט. יאללה, שיילכו, כל ילדי הפלא האלה. שיילכו ולא יחזרו. איפה הייתם כשהפגיזו את שדרות? אכלתם עסקית ב"אודאון"? אז הנה, עכשיו סגרו לכם גם את "אודאון". תאכלו פלאפל בעמידה ברחוב. תתחברו קצת לעם. תחזרו לשורשים. עלאק "היי-טק".
9. השכן שלך: רע לו? הוא מובטל? אשתו מרוויחה 3,400 שקל בחודש והילדים שלו עזבו את כל החוגים שאליהם היו רשומים? הוא התנתק מהכבלים? הוא חי על כסף מההורים? הוא יושב כל היום בבית ומגלגל את המבט המעוך שלו בין הכרס לזיפים? מגיע לו.
למה? כי הוא תפס לך פעם את החנייה כשחזרת מאוחר בלילה, ונאלצת להסתובב שעה ברחוב ולחפש מקום לשים את האוטו ולבסוף השארת את המכונית בחניון ב-50 שקל ללילה. זה למה. זה למה מגיע לו. ואם יש אלוהים, זו כנראה גם הסיבה שהמשבר התחיל בכלל. אלוהים העניש אותו על הכל. אלוהים הביא על כל העולם את המשבר הזה, רק כדי שהשכן שלך יסבול קצת. הגיוני, אח שלו. המשבר מוציא ממך את המיטב, אין מה לומר.
וקטנה לסיום
וקניה ווסט שר: "תמיד יהיו שונאים, ככה זה. גברים שונאים מתחתנים עם נשים שונאות והם מביאים לעולם ילדים מלאי שנאה".

אסיים באימרת היום:
"החטא החמור ביותר כלפי בעלי חיים אינו השנאה, אלא האדישות לגורלם" ( ג'ורג' ברנרד שאו )