כבר בהתחלה , אפשר להגיד שהיה חלום...
הפלגתי מאילת ביום א' בבוקר , ולאחר ביקורת דרכונים קצרה בנמל אילת ( כן - בדיקה והחתמת דרכון לכל דבר ודבר , לאחר הוצאת ויזה למצרים באמצעות משרד נסיעות ) , מתחילים תנועה איטית ( 8 קשרים שהם כ 15 קמ"ש ) דרומה.
מזג אוויר פנטסטי - שמש מחממת , ים חלק לחלוטין , ללא רוח ( שבלשון הימאים נקרא "שתיל" ) , טמפרטורת המים 25 מעלות, מעבר ממערב למסוף היבשתי בטאבה - ואנו במצרים.
בתור ילד שבילה בסיני מס' פעמים ( הייתי בן 17 כאשר הוחזר חצי האי ) מוזר לי לחצות את הגבול הזה, להביט על מלון "אביה סונסטה" שנקרא היום "הילטון טאבה" , לראות את הגבעה שמאחוריה היה הכפר של רפי נלסון , ולראות גם את המסגד...
שני שוטרים מצריים עולים על הסיפון לראות את הויזות והדרכונים - ונעלמים תוך 2 דקות - אצלנו, חיכינו לביקורת הדרכונים 1/2 שעה...
עוד 45 דקות של הפלגה - ומגיעים לאי האלמוגים - האי עצמו, עליו לא נעלה הפעם, נראה מתוחזק ושמור טוב הרבה יותר מאשר בתקופת השלטון הישראלי בסיני - המבצר משוקם , חומה בנוי מסביב לאי, והכל משתלב היטב בסביבה , ועם המים הכחולים כל כך של סיני...
אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות -
הראשונה, הכוללת אותי וחבר נוסף, הצוללים המנוסים ( DIVEMASTER ) שמקבלים תדריך מהמדריכים הצמודים לקבוצה , היכן נמצאים אתרי הצלילה המעניינים באי ( מערבית לאי ) , לוקחים את הציוד האישי שהבאנו מהבית, מסכמים את עקרונות הצלילה - ויוצאים לדרך עצמאית.
השניה , הכוללת את יתר חברי הקבוצה, אשר לא צללו אף פעם, ומבצעים צלילת היכרות עם המדריכים.
ביננו, מסתובב צלם תת-מימי המצלם בעיקר את הקבוצה הראשונה, הזקוקה לתיעוד הפעילות הנועזת...
אתרכז כמובן בצלילות שלי ושל השותף - למזג האוויר הנפלא הצטרף זרם תת מימי חזק, שהקשה עלינו מעט את ההגעה מהספינה לאתרי הצלילה , מה שלא קלקל את המראות המדהימים של מושבות אלמוגים מדהימות, דגי ים סוף מכל הסוגים ,
וכל זאת - בראות מדהימה.
עשינו 2 צלילות באיזור , עומק מקסימלי כ 28 מטר - והתחלנו את השיט בחזרה לאילת.
עד אילת התבשלה על הסיפון ארוחה משובחת - בשרים על האש, ושלל מטעמים אחרים , לצד אלכוהול ( שרק לאחר צלילה מותר לשתות ) והחלפת חוויות עם אלו שצללו לראשונה - ברור כי לרובם ( אם כי לא לכולם ) היתה חוויה מדהימה...
הגענו לאילת בחזרה לאחר כשעה וחצי , בסיוע הזרם שהקשה עלינו מקודם, לאחר חווייה נהדרת...

הי דרומה מאילת...

"תרשיש" בדרך דרומה...

אהוי - יבשה !!!

חומות של תקווה במים...

חומות של תקווה מתחת למים...

ארוחת צהריים בים...
אסיים באימרת היום ( והפעם - בהשפעת שכרון המעמקים ...) :
"פתגמים הם מפלטם האחרון של הלקויים בשכלם" ( ויליאם סומרסט מוהם )