כושר גופני הוא תחום שהעסיק אותי מאד עוד מהיותי ילד.

ששת קוראיי, ואולי כמה אחרים, זוכרים את שלהי שנות השישים וגם את שנות השבעים, שילד פשוט דפק בדלת של החבר ( במקרה הטוב, אם לא שאג לו לרדת לכדורגל מלמטה ) ולא התקשר אליו ( כי לא לכולם היה טלפון, והיה גם יקר להתקשר...) , והיינו משחקים במגרשים מאולתרים של עפר , עם חביות מחלידות עם קורות עץ בניין כשערים ( ואם אין , אז אבנים במערום ) ...

הספורט וגם הכושר היו חלק בלתי נפרד מהילדות שלנו אז - והדבר התפתח, אצלי לפחות, לכדורסל ( אצל חבר ושכן שהיה להוריו מגרש טניס וכדורסל פרטי , שהיה חריג מאד גם אז בנוף הירושלמי )  , ריצות בינוניות , ורכיבה על אופניים בימים שאופני RALIGH GRAND PRIX במשקל קל ( יחסית לאז, לא להיום...) עם 10 הילוכים וצמיגים דקים, היוו את פסגת החלומות של כל ילד ונער - ואני רכשתי אותם לאחר בר המצווה , ושימשו לי לנסיעות ארוכות , בין אם לבית הספר התיכון בימים יפים ( 6 ק"מ כל צד ) ובין נסיעות ארוכות עם חברים בעיקר בשבתות.

אפשר גם להוסיף טניס ושחייה בהם עסקתי בעיקר בקיץ בבריכה בקיבוץ רמת רחל שבדרום ירושלים, שמאז הפכה לקומפלקס ספורט גדול...

ההכנה לצבא , בידיעה שפני מיועדות לקורס חובלים ( סיפור שעוד יועלה פעם בבלוג ) היתה הכנה אישית , של ריצות ארוכות יום יומיות - וכפי שניתן להבין, היתה בנוייה מלכתחילה על כושר גופני טוב וסיבולת רב ריאה גבוהה, כך שהגעתי לצבא , וגם שמרתי בבו על כושר גופני טוב, לרבות השתתפות וזכייה במקום השני באליפות צה"ל בכושר קרבי בנושא ריצת ניווט , והשתתפות בשתי ריצות מיני מרתון.

למעשה , מגיל 24 , עת השתחררתי מהצבא, ועם כניסתי ללימודים ולעבודה במקביל , שניהם בצורה אינטנסיבית מאד , התחיל הכושר הגופני לרדת, אם כי באופן בסיסי היה גבוה משל מקביליי בגיל - שלל הפעילויות של העבר הפכו עכשיו להליכות ( לא רק ספורטיביות ) מדי פעם , ולצלילה פעם במס' חודשים - והכושר הלך ודעך...

לפני כשנה, בעת צלילה דווקא , הרגשתי שחסר לי כוח ואני עייף מדי בשביל ל"טלף" עם הסנפירים - הסתדרתי אמנם במקרה זה, אבל הכתובת היתה ברורה ( כפי שחליפת הצלילה הצמודה הוכיחה גם ללא ספק עם תפיחה קטנטנהה באיזור הבטן הקרוייה "כרס"...) - צריך לעשות דבר - ומהר...

החל מ תחילת השנה אני הולך מדי יום כמעט כ 3 ק"מ על הקולב הכי יקר בבית ( למי שלא הבין, מדובר במסלול הליכה ) , במהירות גבוהה ובשיפוע גבוה, ועם הזמן, לאחר כמעט שנה רצופה של שימוש אינטנסיבי כזה, אני גם מרגיש וגם רואה את התוצאות ( ששמורות כמובן בקובץ מסודר על המחשב...) - ומרגיש נפלא.

אחיי ואני, קבענו, כתמריץ נוסף, השתתפות במירוץ הלילה של NIKE בשנה הבאה בתל אביב , עם הילדים הגדולים ( שהם, בדומה לילדים של היום , פדלאות העוסקות בספורט במקרה הטוב באמצעות בהייה בטלויזיה , ובמקרה הרע במשחקי PLAYSTATION ...)

יהיה כייף...

מציע לכל אחד ואחת מכם לשמור על כושר - לא תמיד מהנה הדרך, אך התוצאה נפלאה בכל קנה מידה...

אסיים באימרת היום: