אמש, בדרך לבילוי עם חברים בירושלים , בשעה 2100 לערך, עברתי בשולי שכונת מאה שערים בירושלים - רח' שבטי ישראל.

הרחוב נראה כמו לאחר לחימה בשטח בנוי - מעורמי צמיגים שרופים , אשפה שכבר הפסיקה לבעור במקום בו היו מיכלי אשפה ובמקומות אחרים על הכביש, תאורה חלשה מפנסי הרחוב שחלקם נופצו ולא מעט עיני חרדים מופתעות שהסתובבו ברחוב והופתעו לראות את המבקרים הנועזים ברחובם.

היה זה לאחר ששמעתי כשעתיים קודם לכן בחדשות על מהומות חוזרות בקרב החרדים, כאשר באותו הרחוב בו עברתי, נרגמו גם שוטרים באבנים, ואף ארנקו של אחד השוטרים נשדד ממנו ע"י הפורעים.

לכל מי שאינו מכיר, רחוב שבטי ישראל , מעבר להיותו גבול השכונה מאה שערים ( גבול שממש לא ניתן לחצות בטעות , עקב שלטי הצניעות וההתנהגות הנדרשת המוצב בכל פינה, הפשקווילים והנוף האנושי כמובן ) הוא גם משכנו של משרד החינוך, ואחת הדרכים הראשיות למרכז העיר הסובל מפגעי בניית הרכבת הקלה.

אלימות קשה זאת מצטרפת למספר ארועים מכוננים בעיניי , שעל חלקם דווח בתקשורת , לרבות קווי מהדרין, מדרכות כשרות, פינוי הקברים במתחם ביה"ח "ברזילי" באשקלון, התנהלות והפרדת הבנות בביה"ס "בית יעקב" בעמנואל,  והרבה התפרעויות בשכונות החרדיות בירושלים ורמת בית שמש.

לא בהכרח ניתן לראות קו אחיד וברור בכל המקרים, ולבטח העוצמה שונה - אך המשותף להכל המקרים מבחינתי הינו קריאת תגר על סמכותה של המדינה ע"י מיעוט קיצוני ועל הקושי להתמודד עימו.

אינני רואה בציבור החרדי מקשה אחת, וכך גם אינני מכיר בהרבה מן הסטראוטיפים הקיימים לגבי החברה הזאת - ראשית, כאדם נאור אינני מקבל את ההכללות והסטראוטיפים, ושנית , קשרים קיימים במשפחתי בה אבי חזר בשאלה בשנות ה 50 ונותרו, נותנת לי הרבה אינפורמציה אמינה על הסביבה.

לבטח אינני רואה בשלטון טלית שכולה תכלת, לא בהחלטות ולבטח לא בזרועות הביצוע שלו - אך אינני מבדיל בין אלימות לאלימות - במקרה שציינתי קודם לגבי רגימת השוטרים ברחוב - אבן היא אבן היא אבן.

הפעילים ברחובות הם מיעוט קטן ברחוב החרדי - למיטב ידיעתי שיעורו בקרב האוכלוסיה החרדית לא גדל ביחס לעבר, אך גם היכולות שלו לבצע פעולות ובאופן מדאיג גם היכולת שלו לפגוע במתנגדים שלו מבית במימוש רצונותיו - עלו משמעותית.

אני חייב לציין כי בציבור החרדי, למרות תפיסתו בעיני הציבור החילוני יש הרבה סובלנות והבנה לגבי הציבור החילוני , ולכן גם הם קורבן של המיעוט המפלצתי שנוצר תחת אפם ומסרב לשתף פעולה בכל הקשר.

אני קורא לכל - אלימות כנגד גורם שלטוני ובכלל - ללא קשר להבדלי מגדר, דת, צבע או מין - חייבת להיות מטופלת מיד, וללא כל פשרות.

אסיים באימרת השבוע:

"כוח ללא צדק הרי זו רק אלימות; צדק ללא כח זה שום דבר" ( מיאמוטו מוסאשי )