ברשותכם, אחזיר אתכם לתאונת פגע וברח, לא זו בה נהרג שניאור חשין ז"ל , אלא לתאונה שאירעה לפני שנה בדיוק , ובה דרסו פנינה ועמרי מאירי את הילד אמיר בלחסן בן ה 11 שרכב על הקורקינט שלו , לא עצרו לסייע לילד המתבוסס בדמו, הגדילו וניסו לטשטש ראיות ( ניקוי הרכב מכתמי הדם וכיו"ב ) ואף נתפסו ע"י המשטרה חוגגים במסעדה מאוחר יותר.

הילד נמצא במצב של צמח מאז אותו יום.

שוב, ברשותכם, אחזיר אתכם חצי שנה לאחור, עת השליך האזרח פנחס כהן את נעלו לכיוון נשיאת בית המשפט העליון , השופטת דורית בייניש, פגע בפניה , נתפס מיידית ע"י משמר בתי המשפט והועבר למשטרה.

דורית בייניש חזרה לאחר מספר דקות לכס השיפוט.

אני מציין את שני המקרים הללו מאחר שלצערי, אמורים שניהם להסתיים בגזר דין זהה - שלוש שנות מאסר.

יהיה זה מן הצדק לציין כי אכן אין דמיון בין המקרים , גזר הדין בשניהם אכן עומד במסגרת החוק הרלוונטי לכל אחד מהמקרים השונים, אבל ברצוני להעלות מספר שאלות ותהיות:

1. דורסי אמיר בלחסן הגיעו לעסקת טיעון - באוסף ראיות כה גדול, עדויות וכיו"ב , נפלא מבינתי , לא מדוע היה צורך בה, אלא מדוע נקבע כעונש 3 שנות מאסר במקום 9 שנים המירביים.
2. פנחס כהן קיבל, להבנתי , עונש חמור מאד ביחס למעשה שעשה , שליווה עבירות אלימות קודמות - האם אם היה זורק עליי, על נהג אוטובוס או אף שופט שלום את הנעל, היה מקבל גם כן 3 שנות מאסר ?
3. האם אין עסקת הטיעון של הזוג מאירי מהווה זילות החוק, ומעבירת המסר הפשוט - אם פגעת חס וחלילה באדם בתאונה, ברח מיד ונסה לא להתפס - במידה ותתפס בסוף, תצא בזול.
4. מצבה של משפחת בלחסן עצמה הוא סיוט , ואני מרשה לעצמי גם לשער כי גם גרוע ממוות - מאז המקרה , משפחת בלחסן נמצאת במאסר רפואי, לא פחות, עקב הצורך בטיפול באמיר, ואין כמוני להבין עד כמה נורא המצב הזה, ועד כמה מחליש ושובר.

מצרף לכם תמונות של כל אחד מהנפגעים, לפני ואחרי הפגיעה.

          


אסיים באימרת השבוע:

"צדק בלי חוכמה הוא בלתי אפשרי" ( ג'יימס אנתוני פרוד )