כתמיד, הגיחה לאילת היתה מהנה עד מאד, פרט לכך שמעודי לא ראיתי את אילת עמוסה במבקרים בצורה מטורפת כל כך - כל צידי הכבישים המוליכים דרומה היו עמוסים משני הצדדים , וזאת לצד אוהלים אין ספור , מנגלים מעשנים וים של אנשים - וכך גם מקומות הבילוי ...ומועדוני הצלילה כמובן...

החבורה שלנו התקבעה על מספר מצומצם מאד של אתרי בילוי, מועדוני צלילה ומסעדות להם אנו מגיעים, כך שאילת, עבורנו, היא חופשה מתוכננת ללא הפתעות מיוחדות, אולי בניגוד לדימוי המפוקפק של חופשות הגברים...

כאן אתן מס' דוגמאות למקומות הללו, שאנו פוקדים אותם כבר שנים רבות.

ביום חמישי בערב הלכנו למסעדת "אל גאוצ'ו" באילת, בה ישנו תפריט מיוחד לצוללנים ( לכל המעוניין - צריך לבקש אותו מהמלצר/ית ) ונהנינו מהאווירה ומהבשר בסגנון הדרום אמריקאי המשובח.

ביום שישי בערב הלכנו לאחת מפנינות אילת הלא ידועות ברבים - "המחבוא של אדי" - מסעדה נפלאה, הקיימת זה כ 30 שנה בלב אזור מגורים ולא באיזורי הבילוי. המסעדה מציעה מנות ראשונות מסוגננות ומיוחדות , בשר מעולה וכן דגים ופירות ים, כך שאיננה מתאימה למקפידי כשרות - מסתבר שרבים מכירים ואוהבים את המסעדה הזו, כך שהכרחי להזמין בה מקום מראש.

בשעת הצהריים, אחרי הצלילות, אנו אוהבים לשבת בחוף המגדלור ( 500 מ' דרומית למצפה התת ימי ) - האוכל בסדר, והבירה הצוננת או הקוקטייל התורן מתאימים מאד לאווירה - מה גם שלעיתים אנו גם יוצאים וחוזרים מהחוף כנקודת צלילה , החבר'ה שאינם צוללים מתפננים בינתיים על הבר , ואח"כ אפשר להתקלח , לשטוף את ציוד הצלילה ולייבש אותו בשמש האילתית.

כל לילה אנו מסיימים אצל שייך יוסף הבדואי ( בן 46 להערכתי כבר 10 שנים...) במאהל הבדואי אשר נמצא מול שמורת האלמוגים - שיחות על אבטיח , תה בדואי מתוק , נרגילה למעשנים בחבורה - והמון פלאוורה אל תוך הלילה - ואח"כ נסיעה לדירה וצניחה למיטה...

בצלילות הפעם לא צילמתי כי סוללת המצלמה התת ימית שבקה חיים ולא השגתי בהתראה קצרה כל כך סוללה חילופית, אך באחת הצלילות, בעומק של כ 30 מ' , ראיתי אבן שתפסה את עיניי ...

אמנם כאן תראו אותה אחרי שמשיתי אותה ושמתי אותה בכיס המאזן וצילמתי אותה רק בבית - נועה של הים...

מאחל לכם חג שני שמח ומהנה...

אסיים באימרת היום:

"הסברים מיסטיים נחשבים עמוקים. האמת היא שהם אפילו לא שטחיים" ( פרידריך ניטשה )