את הידיעות הראשונות על מתקפת הטרור המשולבת בהרי אילת קיבלתי בSMS במהלך קניות שערכתי לקראת ערב קסום בפארק אשכול ( הגן הלאומי השני בגודלו בישראל - כ 10 קמ' מערבית לאופקים ) שע"פ התוכנית היינו אמורים להקים אוהל בשטח הקמפינג , ולהשתתף במופעי אור ואש , מוסיקה ולסיכום גם מופע GLOW וכדורים פורחים לתוך הלילה...

לא עבר זמן רב , ומאוסף החדשות הלא ברורות ששמעתי בערוצי המדיה השונים הבנתי כי מדובר בפיגוע גדול ואיכותי, ומכיוון שאני מכיר היטב את תואי השטח מנסיעותיי הרבות מאילת אשר את רובן אני נוהג להעביר את החלק האחרון בכביש 12 בשל יופיו המדהים של הנוף הנשקף ממנו, יכולתי לתאר את חילופי האש בצורה חדה וברורה.

גם המשמעויות הגיאו פוליטיות החזירו אותי להכרה עד כמה מצבנו כ"וילה ( אוהל ? ) בג'ונגל" מתקבע והולך מבחינה איזורית - ועד כמה נכונו לנו אתגרים לא פשוטים כעת גם בגזרה זו , ששיקפה מצב בטחוני בעייתי מאד עוד לפני קריסת משטר מובראק , היתה על פי התהום, וצעדה צעד אחד קדימה...

מעבר להתעדכנות שוטפת באירועים הקשים, שהערפל התפוגג מהם לאיטו , ניסיתי לברר האם יתקיים האירוע באיזור מוכה הקסאמים לכאורה, כאשר לא היה לי ספק בדבר "גלישת" האירוע מבחינת ישראל לפחות, לגזרת רצועת עזה. את פארק אשכול לא היה ניתן להשיג בטלפון , ובמוקד המידע של רשות הטבע והגנים נטען בפסקנות כי "האירוע מתקיים כמתוכנן".

בעצה משותפת עם הקיפודה החלטנו לנסוע למרות הכל , ולהפגין את הזדהותנו עם הדרום הקסום ואנשיו , וגם להראות שהחיים ממשיכים למרות הכאב הנורא , וכך ארזנו את הפקלאות, מעט אוכל , ויצאנו לדרך קשובים לחדשות המתפתחות, שכפי שהיה ברור כבר מאמצע מסיבת העיתונאים ב 1800 - האירוע המורכב טרם הסתיים - לא מבחינת המחבלים, וגם לא מבחינתנו , כך שההסלמה , בגזרת עוטף עזה , היתה צפויה וברורה לי כשמש השוקעת ליטה במערב...

לפארק אשכול הגענו בסביבות 1900 והייתי מופתע לראות מאות מכוניות , ואלפי אנשים , שבאו למרות הכל וכנראה מסיבות דומות לשלי לדבוק בחיים . הקמנו את האוהל והתארגנו, ועם רדת החשכה התחלנו להשתתף במופעים המדהימים שאורגנו בטוב טעם.

עד שב 2130 לערך, הודיעה המשטרה בצער דרך הקריין הלבבי כי בצער רב מבקשים לפזר את האירוע בשל הכוננות הגבוהה שהוכרזה באיזור הדרום. הקהל התפזר בשקט ובצער, ללא אף תופעה של היסטריה , לחץ או רעש.

קיפלנו את האוהל והתארגנו לנסיעה חזרה - אמרתי למשפחתי עד כמה אני גאה בעם היפה הזה שהוכיח גם כאן , בהתגייסותו לדרום ביום קשה זה , ובבגרות שהפגין בביטולו - עם שגורם גם אצלי שינוי ביחס כלפיו מאז תחילת המחאה החברתית - יש לנו עם נפלא , בארץ קשה ונהדרת כאחד.

זה הבית שלי...

אסיים באימרת השבוע:

"מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה. אם המדינה לא תחסל את המדבר, עלול המדבר לחסל את המדינה. הרצועה הצרה שבין יפו לחיפה ברוחב של 15-20 ק"מ, המכילה את רובו הגדול של העם בישראל, לא תעמוד לאורך ימים בלי יישוב רב ומבוצר במרחבי הדרום והנגב" ( דוד בן גוריון )