למרות שביטוי זה מתקשר אצלי ( ואצל רבים אחרים ) לאריק שרון וכל מה שאירע לאחר האירוע המוחי הראשון שעבר , אני שמח לראות ( אחרי חמסה כפול 3 והקשה על עץ...) כי אמי עברה הניתוח בהצלחה וכעת מתאוששת בבית.

מחד , אני עובר עתה תקופה לא פשוטה מבחינה אובייקטיבית - לצד הנושא של סיוע להורים שלי , ולסיוע מתמך לחמות ללא תקווה , מדובר בסוף שנת המס בה מגיע שיא הפעילות העסקית - וכל זה גם קורה במהלך חופש החנוכה...

כמאמן, אני מנסה תמיד לתת דוגמה אישית לנחישות, יכולת תכנון פרייקטים ועמידה בזמנים , לצד עמידה מיטבית בכל הגזרות - ועוד בחיוך... שמתי לב שככל שהלחץ לאחרים נהיה על גבול הבלתי אפשרי ( או מעבר לו...) אני פשוט פורח ומחייך - ולא בשל אימה  וחשש , אלא מתוך אמונה עמוקה לגבי ההכרה שהדרך חשובה לפחות כמו המטרה...

מאידך , אני מקפיד שהדוגמה האישית תהיה ברורה ושקופה - ובהצגתה אינני דורש בצורה ישירה התנהגות זהה מהסביבה , אך אין ספק שהתנהלות מסוג זה משליכה על הסובבים בעיקר בשעות משבריות וקשות, והתוצאות בהיבט האישי והמקצועי ברורות ונעימות עד מאד - מה שתורם להרגשה הטובה.

מאחל לכל ששת קוראיי שבת של אור ובריאות...

אסיים באימרת השבוע:

"אל תאמר שאין לך מספיק זמן. יש לך בדיוק את אותן שעות ביום שניתנו להלן קלר, פסטור, מיכאלנג'לו, האמא תרזה, ליאונרדו דה וינצ'י, תומאס ג'פרסון ואלברט אינשטיין" ( ה. ג'קסון בראון הבן )