פעם שלישית - גלידה ( שיבוש סרקסטי ידוע בתרגום מאנגלית של במשפט שנאמר בפגישה מקרית שניה - THIRD TIME - I SCREAM )

מי שקרא את הפוסט הזה יבין ללא צל ספק בסיום הקריאה הנוכחית את צעקת הגוף העומד תחת עומסים כבדים - ואין הדבר קשור כלל וכלל לתוצאות הטרגיות של מרתון תל אביב ביום ו' האחרון...

ביום ג' האחרון, בעת ישיבה במשרד , חשתי לפתע בכאבים עזים בצד הימני התחתון של הגב , פטרתי אותם ככלום , אך לאחר כמה דקות , שהתחלתי לראות כוכבים ( ממש כך ) , והתחלתי לקבל תחושות פרה - התעלפות שחוויתי רק חודש וחצי לפני כן , ביקשתי סיוע מעובדת שמשרדה סמוך אליי.

העובדת ראתה אותי , ונבהלה , עקב היותי "לבן כמו סיד" ( אשכנזי או לא ? ) , הזעיקה רופאה שיושבת בבניין , שלאחר כמה בדיקות הורתה לי להתפנות לחדר מיון , בשל חשד לאבנים בכליות.

ואכן , כל האינדיקטורים שראתה , אכן התממשו בחדר המיון , ממנו השתחררתי עם המלצות לבדיקות נוספות לקראת חצות - ועם השחרור , וההמלצה לרופאת המשפחה , לשבוע מנוחה בבית , התחזקה אצלי ההרגשה שהאיתות של ההתראה הראשונה , הפך לאור מסנוור היום.

עכשיו, אחרי 5 ימים בבית , במנוחה המופרעת מדי כמה שעות בסדרת כאבים עזים ( שגם משככי כאבים לא תמיד מצליחים להקל עליהם ) , אני מכיר בעובדה , שגם הוסכמה ע"י הרופאים שפגשתי מאז האירוע הראשון , כי מעבר לתופעות הפיזיולוגיות שעברתי ,  אין ספק שהועצמו הרבה יותר בשל העומס העצום - דבר המחייב שינוי.

ועכשיו , כמנהיג - אוביל את השינוי , ואתעל אותו לטובתי ולטובת הארגון.

כיצד ? מתי ? שאלות כבדות משקל שאני מתחבט בהן כעת  , אך ללא ספק יעמדו מהיום בצורה שונה בהקשר לסדר היום שלי , עם סדר עדיפויות אחר לחלוטין ביחס לעבר , כדי להימנע משיבוש עתידי של I SCREAM ...

אסיים באימרת השבוע:

"דרוש המון אומץ להראות את החלומות שלך לאדם אחר" ( אירמה בומבק )