"פעמונים" הוא שמו של ארגון הנותן ייעוץ כלכלי למשפחות אשר נקלעו לחובות או מעוניינות לעשות את השינוי המיוחל ולהגיע לעצמאות כלכלית.

אציין מלכתחילה כי אינני חלק מהארגון הזה , אם כי אני מזדהה עם מטרותיו והתנהלותי לחלוטין - שבעת קוראי הבלוג מכירים את התנהלותי בהקשר הפיננסי , בעבודה וגם מחוצה לה , כאשר הדגש הוא על התא המשפחתי , המהווה יחידה כלכלית לכל דבר אשר בכל מצב צריכה ליצור איזון ( לפחות ) בין ההכנסות להוצאות , לצבור רזרבות למצבים מתפתחים בהם אין / פוחתת ההכנסה , וגם דואגת לחסכון פנסיוני לעתיד.

אין ספק כי 3 הדגשים הללו אינם טריוויאלים , דורשים התנהלות קפדנית , ומעבר לכל - מחייבים שינוי אמיתי בראשם של כל בני התא המשפחתי.

למרות שלכאורה ככל שההכנסה גבוהה , יישום העקרונות שאביא בהמשך פשוט וקל יותר , אך בפועל אין המצב כך - מחקרים בישראל מראים כי ככל שההכנסה גדלה , יורדת מידת הזהירות והרצון לחסוך , וכך נמצא בעיקר בעשירונים העליונים רמת חיים ורמת הוצאות מעבר לרמת ההכנסה , ורמת חסכון נמוכה בהתאם , שלא תאפשר קיום ברמה דומה בעתיד ביציאה לגמלאות.

מאידך, צריך לזכור את התנהלות דור ההורים שלנו , בני הארבעים פלוס , שמבלי לבדוק כעת ביננו מבחינה סטטיסטית , התנהלו נכון יותר , חיו בצנעה יחסית , בהתאם להכנסות שהיו להם.

אציין כאן מס' עקונות פעולה כלליים להתנהלות כלכלית אחראית ונבונה , וזאת מבלי להיכנס למודלים כלכליים מורכבים:

1. רישום מסודר ומתמיד של הכנסות והוצאות תוך תכנון מראש כל כל סעיף הוצאה וסעיף הכנסה מראש - מעין "מאזן" משפחתי , בו מתכננים ( עד כמה שניתן - ובדרך כלל ניתן ) את ההכנסות מכל גורם , ובודקים במקביל את סעיף ההוצאות בקבוצות ( מזון , אחזקת בית , חוגים , חסכונות וכיו"ב ) כדי לראות לאילו שימושים מוצאות ההכנסות. אני מניח שחלק מהקוראים יגלה כי צד ההוצאות גדול מההכנסות - ואז עליו לקבל החלטה לא פשוטה - על מה לוותר בצד ההוצאות על מנת להתאזן.
2. דין קלה כחמורה - המחוייבות היא של כל בני הבית בלי יוצא מן הכלל , בכל עת - הילדים גם הם חלק מהתהליך אשר בו גם יש דמי כיס שבהם הם משתמשים לנושא התקציב שלהם.
3. רעשום מסודר ומתמיד של הנכסים הפיננסיים המשפחתיים - חסכונות , ביטחים , פנסיה , קופות גמל , קרנות השתלמות , תיקי השקעות וחיו"ב , וזאת על מנת להגיע לסכום שייתן מושג לכל משפחה כיצד נערכת לימי סגריר ו/או פרישה - מומלץ גם לחלק את הסכום הזה לשניים - חלקו הנזיל וחלקו הלא נזיל , בדיוק לצורך הפרדת יום הסגריר מיום הפרישה המיוחל - מציע לבצע רישום זה כל 3 חודשים וכך גם לראות שהצבירה חיובית , ושהתהליך מצליח לשפר את מצב המשפחה כלכלית מבחינת הצבירות.
4. מזומן / אשראי - רוב המומחים לנושא סבורים כי התנהלות צריכה להיות אך ורק במזומן , כאשר לכל נושא הוצאה וסכומו שנקבע כיעד להתנהלות כלכלית נדרשת צריכה להיות מעטפה בה הסכום החודשי שהוצא לכך. אינני קיצוני עד כדי כך בגישה , אך יש בה הרבה הגיון כלכלי ופסיכולוגי.
5. התנהלות כלכלית נכונה - זהו נושא שמהווה נושא לעבודות מחקר רבות וארוכות - אציין כאן כמה עקרונות של צרכנות נכונה ( לא לקנות בכל מחיר ולהשוות מחירים , הורדת מחירי ספקים כדוגמת סלולאר , כבלים וכיו"ב ) , צרכנות פיננסית נכונה ( הורדת דמי ניהול בפנסיה , בדיקת מחזור הלוואות והגדלת חסכון כחלק שוטף מההכנסה, אי מימוש כספים מרזרבות אלא אם אין ברירה וכיו"ב )
6. התמדה - מדובר בתהליך קשה , שהדבר הקל ביותר בו הוא לוותר , לבטח בהתחלה - אציין כי לאחר שמכינים קובץ מתאים או רושמים על דף חודשי מסודר - צריך להקדיש לנושא הרישום 2 דקות ביום , וכל זאת בהנחה כמובן ששינית את ההתייחסות הצרכנית כפי שרשום מעלה.

כל זאת כתבתי כעקרונות מנחים , ממש על קצה המזלג - אני רואה בכל פגישה שלי , עסקית וחברית , כמה ההתנהלות הזו חסרה בכל שכבות האוכלוסיה , בלי קשר למיקומה הסוציואקונומי , ומציע לכל להתנהל נכון - מאתמול...

אסיים באימרת השבוע:

"חסכון הוא דבר נפלא. במיוחד אם אביך עשה אותו בשבילך" ( וינסטון צ'רצ'יל )