המשפחה שלי ...

נמצאת כאן , בהסוואת פרטים מזהים הכרחית נדרשת כבר כמעט 8 שנים , אך מהווה את העוגן המרכזי בחיי החובל לשעבר ( ובמילואים...) , שמות כולם מתחילים , ובמכוון , באות א' , ורבים מהעוקבים אחרי הבלוג הזה מתחילתו מכירים את פיסות החיים שיתוארו למטה...

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני חושב , קודם כל , על המשפחה שהקמתי , ורק אח"כ על המשפחה הסובבת , כולל הורים , אחים ושאר קרובים קרובים , לא חס וחלילה בגלל שהיחסים אינם טובים , אלא שכנראה עקב החיים בארץ הנפלאה / מחרידה שלנו , אתה מחוייב ומתרכז , קודם כל , בתא המשפחתי שלך , ואח"כ מתפנה לשאר....

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני חושב על הבן האמצעי שלנו, אסף ז"ל , שנפטר ממחלה מטבולית בגיל 9 חודשים בשנת 2000 , והיה צריך להיות היום בן 14.5 - הצלקת מסיפור חייו הקצרים קיימת כמובן אצל כולנו , לרבות אצל הגוזל שנולד כ 3 שנים אחרי פטירתו , אבל כמו כל דבר בחיים , לומדים לחיות איתה , כשבדרך כלל היא סגורה , ולעיתים רחוקות גם מדממת וכואבת...

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני חושב על הקיפודה היקרה , שבעיקר בהקשר הקודם של אסף ז"ל , ו 20 שנות נישואים ( שנחגגו החודש ממש ) , עברנו יחד ועדיין עוברים חיים עמוסים בטוב לצד רע , בעומסים שבדרך כלל מתוארים על ידי בהקשר שלי , אך ברור שאצלה , בתור מחזיקת הקן המשפחתי והילדים , העומס והאחריות רבים וקשים לא פחות , לצד משרה מלאה ומאתגרת גם כן במערכת הבריאות...

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני חושב על התרנגול הצעיר , שכעת בצבא , וחושב כמה התקדם מאז היה ילד בן 10 ( כגילו של אחיו הקטן היום ) שכונה "אפרוח" על דפי בלוג זה כשנפתח - דרך ארוכה עשה מאז , ואני מקווה שכאשר יסיים את הקורס המעניין שעושה במסגרת הצבא , יתרום רבות - לעצמו , וגם למדינה...

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני חושב על האפרוח הנוכחי , שלומד בכיתה ד' , שהולך ומתפתח לעצמאות וערכים , ולא גדל בצורה מגוננת כפי שהיה ניתן לחשוב על ילד שנולד אחרי פטירת ילד אחר . מדובר בילד מיוחד מאד , טוב לב וחכם , המעסיק אותנו מאד מחד , וגורם לנו להרבה מאד נחת וסיפוק מאידך...

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני חושב על אושו , כלב השי טסו , המלווה אותנו כבר שנה בדיוק ומכניס לנו אור ושמחה הביתה , לצד נזקים מדי פעם , וממלא הבית אור ושמחה - לצידו , לא נשכח את פיץ' , כלב הגולדן רטריבר האהוב של המשפחה , שמותו מזקנה בגיל כ 12.5 היה אחד הטריגרים לפתיחת הבלוג והטבעת...

כשאני חושב על המשפחה שלי , אני מתמלא גאווה, אהבה , וסיפוק - אותם אני מקרין לסביבה....

מקווה ומייחל שכך גם אתם חשים כלפי המשפחה שלכם...

חומות של תקווה - אריאל

הקיפודה - א'

התרנגול הצעיר - א'

אסף ז"ל

אושו

אסיים באימרת השבוע:

"זה? זה לא בית. זה אבנים, אבנים מסותתות. מסודרות יפה אחת על השנייה. בית זה בית רק כשיש בו אישה ומשפחה" ( מאיר שלו )