הילד בן 10 - ולנו יש חום גבוה...

כשאני חושב שהאפרוח והפייסבוק הם בני אותו גיל , אני רואה איך משנה תהליך אבולוציוני את האנשים עצמם ואת החברה כולה - בעצם , כמו שהיה גם בילדותי , אלא שהקצב הפך להיות הרבה יותר מהיר , אם לא מטורף.

מזכיר לי את אותה אגדה אורבנית ( ואולי אמיתית ) בו פגש ביל גייטס את מנכ"ל טויוטה . אמר ביל גייטס: "אם עולם הרכב היה מתקדם כמו עולם המיחשוב , הרי מכונית טיפוסית היתה לא מזהמת לחלוטין , ונוסעת כ 80 קילומטר לליטר" . ענה מנכ"ל טויוטה: "אם עולם המכוניות היה מתקדם כמו עולם המחשבים, הרי כל מכונית היתה נתקעת 3 פעמים בשעה"...

פייסבוק הביא אותנו לחגיגת מידע מטורפת , שכמו קרחון אנו רואים רק כ 5-10% הגלויים לעין, וכל היתר חבוי / איננו מגיעים אליו / מסכן אותנו , ויתכן גם כי כל התשובות נכונות.

החיים בפייסבוק הביאו אותנו לסגנון חיים תרבותי שונה , ואולי גם לא חברתי בעליל - ויעידו על כך הביטויים שחדרו לכל שפה ומשמעותם החברתית , לפחות עבורי , היא נוראה - "דיברנו בפייסבוק" , "לייק" , "כתבתי לו תגובה בפייסבוק" וכיו"ב - לא בגלל המקרה הנקודתי , אלא יותר בהקשר של האינטרקציה הוירטואלית והנוחה לכאורה בה בוחר האדם להתמודד בזירה החברתית.

עבורי , ועבור בני דורי , מוכרת האינטרקציה החברתית מילדות , מלקרוא בקולי קולות לחבר מלמטה שיבוא לשחק כדורגל , לדבר איתו ולהתערות חברתית - הדבר קורה גם היום, בצילו של הילד בן ה 10 הגדל והולך למימדים מפלצתיים - אך כדרך כל מוטציה , יתכן ויעלם , יתכן שיתעצם , יתכן שיוחלף במשהו אחר ( אולי גם מפלצתי יותר...) ויתכן שימשיך להתאים עצמו לחברה העולמית - מסתבר שחוכמת ההמונים אינה טועה בהקשר של 1.4 מיליארד משתמשים...

באשר לי אישית , אני משתמש בפייסבוק כ"תוסף" לאינטרקציות חברתיות קיימו , ולא כתחליף מלא להן , נהנה לשאוב מידע ועדכונים מהרשת הזאת , בעיקר דרך האייפון מחוץ לבית - כותב בו מעט , בעיקר בהקשר תחביב הצילום , ונזכר תמיד במה שכתב אריק אינשטיין ז"ל: "ותמיד , תמיד , נמצא בעיניינים"...

מאחל לכולנו שימוש מושכל בכלי זה , לחיים טובים, יפים ובטוחים יותר - ולא כתחליף מושלם לקשר חברתי...

אסיים באימרת השבוע:

"מה בן-אדם צריך?" הכריזה יום אחד, אחרי הכפית הראשונה של המנה האחרונה. "לא הרבה: משהו מתוק לאכול, וסיפור לספר, וזמן ומקום, וגלדיולות באגרטל, ושני חברים, ושני ראשי הרים, על האחד לעמוד ועל השני להביט. ושתי עיניים לבדוק בהן את השמיים ולחכות" ( מאיר שלו )