בשל עומס האירועים , הטיפולים , הנוכחות הנדרשת והקשיים הנגרמים עקב שהותה של "חמות ללא תקווה" בבית חולים זה 11 יום , הפכו הימים ללילות, הלילות לימים , מושגי הזמן התערפלו כמו זריחה ביום אביבי , אבל למרות הכל - אנו מחייכים ...

עמדנו במבחנים כאלו בעבר , ויכולנו להם , ואנו נחושים , אני וכל בני המשפחה , לעשות את המירב עבורה , כך , ברגע לפני שנעצמות העיניים שלנו , אחרי יום נוסף של התמודדות לא פשוטה , נשאל את עצמנו "האם אני שלם עם עצמי בהקשר של מה שעשיתי עבורה היום ?" - והתשובה שלי היא "ען" רבתי.

ובמעבר חד , בהקשר של היציאה מעבדות לחירות , אציין את הכרזות אותן אני תולה על כתלי הבלוג מאז הקמתו ב 2006 , את המושג בו עשיתי שימוש הרבה לפני מחאה חברתית כזו או אחרת - "עבדות מודרנית" .

לכן , אאחל לכל שבעת קוראיי בריאות טובה , ויציאה מעבדוות לחירות.

חג שמח , כשר , למילוי מצברי הנפש בכוחות חדשים... ובמילים אחרות    Ur GOU mNU ICml

( מי שלא הבין , יואיל להפוך את מסך המחשב או הסמרטפון...)

אסיים באימרת החג:

"לא בחירות נולד האדם אלא בעבדות, ורק הכח להשתחרר ניתן לו, ולהשתמש בכח זה הוא תפקידו עלי אדמות. מי שאינו רוצה להיות בן חורין בודאי נשאר בעבדותו" ( יצחק ברויאר )