חופשת חוה"מ השנה , עמוסה בצורה בלתי רגילה עקב מצבה של "חמות ללא תקווה" ש"חוגגת" היום 15 ימים לאשפוזה - לצד הנסיון לייצר שיגרה מעניינת למשפחה , דבר שגורם לקיפודה ולי לבחון כל הזמן את הזכרון של כל אחד , המושפע קשות מהמעברים בין יום ללילה...

אתמול נסענו לפארק "אריאל שרון" ( חיריה לשעבר ) לתערוכת TRASH PEOPLE שהיא תערוכה נודדת של "חיילי" פסולת שיצר האמן הגרמני הא שולט , ובה כ 500 פסלים העשויים מ 20 טון של חומרי מחזור ומוצבים בשורות כדוגמת פסלי הטרה-קוטה שנמצאו קבורים בסין . מדובר בתערוכה שהיתה כבר במקומות מרכזיים והסטוריים רבים כגון הקוטב הצפוני , הפירמידות במצרים , משרד ההגנה הצרפתי בפריז , החומה הסינית וכיו"ב ומאז 1999 כבר ביקרה ב 18 מדינות.

התערוכה עצמה היא מרשימה מאד , בייחוד בהקשר של המגע והקרבה לפסלים עצמם , אך לא פחות מרשים הוא הפארק עצמו , שזו הפעם הראשונה שאני והקיפודה ( שגדלה , אגב , לא הרחק משם , ברמת גן ) מבקרים בו - הר הזבל הפך להיות מקום מטופח מאד , עם אגם יפיפה בראש ההר לצד אמפי להופעות , צמחיה מופלאה , טיפוח סביבתי , נקודות תצפית מהממות לגוש דן כולו ממרכזו - ומכיוון שהגענו גם בשעה מוקדמת מאד , עם פתיחת התערוכה והאתר למבקרים , גם לא סבלנו מהעומס העצום של המבקרים שהגיע אחר כך , מה גם שהארגון , בניגוד לתערוכות המוניות אחרות בהן צפיתי , היה למופת.

גם בשעות הכי עמוסות, והלא פשוטות, אין כמו פעילות יפה , מרחיבה דעת , שלוקחת אותך למקומות אחרים לגמרי - תעדנה התמונות...

אאחל לכל שבעת קוראיי שבת שלום...

אסיים באימרת השבוע:

ניתן לחלק קוראים לארבעה סוגים:

1. ספוגים, שקולטים את כל מה שהם קוראים ומחזירים הכל כמעט באותו מצב, רק מעט מלוכלך יותר.
2. שעוני חול, שאינם שומרים דבר ומסתפקים בקריאת ספר לשם העברת הזמן.
3. שקיות שואב-אבק, שאוספים רק את האשפה של מה שהם קוראים.
4. יהלומים, יקרים ונדירים באותה מידה, שמפיקים תועלת מקריאתם ומאפשרים לאחרים להפיק תועלת גם כן.

( סמואל טיילור קולרידג' )