השבוע הגיע לסיונו שבוע ה"גאווה" בכנסת ישראל והביא לשיא חדש , לפחות מבחינתי , בנושאים הכלכליים / חברתיים עליהם אני כותב כאן ב 8 השנים האחרונות.

"גאווה" בבנימין בן אליעזר - על הלוואות תמוהות מבעלי עניין , על כספים לא מוסברים שברשותו , על צל פרשות עבר שנראה כהרים , על ריצה לנשיאות במצב רפואי בעייתי ( אך לדבריו , ששמעתי בעצמי בגלי צה"ל , "לא יכול להיות מצבי טוב יותר" ...) ובכלל - על אדם שהתבדח על עצמו כאשר הורשע בזמנו צחי הנגבי במינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה כי "אם את צחי הנגבי הרשיעו - אותי היה צריך לתלות"...

"גאווה" בדליה איציק - שצל התנהלותה , רודפת הכבוד ומיצוי האינטרסים האישיים , ניכרה בכל צעד בחייה הפוליטיים והאישיים שעורבבו להם יחדיו , עוד לפני מינוייה כיו"ר הכנסת , וכשנשאלה ע"י כתב "דהמרקר" מדוע עובדת אצל העשירים ( רמי לוי , משפחת עופר וכיו"ב ) נענתה "אתה רוצה שאעבוד אצל העניים ?" - מעבר לאמירת אמיתות כאלו ואחרות לגבי מספר דירות והצהרת הון חלקית , שפרסומיה השתבחו וגדלו מרגע לרגע , לא נראו בה פנים יפות הראויות לייצג את העם בישראל.

"גאווה" במאיר שטרית - לא על עושרו ועושרה של אישתו , הלגיטימי לכאורה , אלא על הנסיון לחמוק בכבדות מנושא זה , וגם אציין , כמו ידידי , אריה מליניאק , כי אם עוזרת הבית שלי היתה מנסה לסחוט אותי באיומים או בטענות שמצוצות מן האצבע , היתה נפגשת לא עם עורך הדין שלי , אלא בחוקרי המשטרה , ולעולם , לא מקבלת הסכם חסוי המעניק לה , תמורת שתיקתה , 270,000 ש"ח .

"גאווה" ברוב חברי הכנסת אשר איפשרו את הפארסות האלו , ואחרות , שחלקן התפרסמו וחלקן לא , ולא שעו לתחינות הציבור שביקשו , בכל סקר / שיחה / אמירה , נשיא שאינו פוליטי , שיוכל לייצג את המדינה בכבוד , כדוגמת דליה דורנר או דן שכטמן - והתבזו בעצמם - פרט ל 14 צדיקים ( 1 שהצביעה לדן שכטמן , ו 13 שהצביעו לדליה דורנר )

אני סבור שהבחירה האופטימלית התרחשה למרות הכל בנסיבות העגומות המתוארות כאן , בראובן ריבלין , שהוא אדם ראוי ובעל זכויות - אך זהו מבחינתי האפקט השולי בלבד , אחרי פגיה , אנושה לא פחות לדעתי ממקרה משה קצב , במוסד בית הנשיא.

עובר עלינו תהליך של שקיפות , החושף ומחטא את השלטון והפוליטיקה לכאורה , והוא קורה במקביל גם בכלכלה הישראלית , שבהם עצירת השחיתות ( נמל אשדוד , אירגוני המורים וכיו"ב ) מתקדמת , ו"חסינות" העבר שווה היום כקליפת השום - אך התיאור שלי של שחיתות היא של סרטן גרורתי - לא יועילו כאן הרחקתם של , לדוגמה , אלון חסן , יוסי וסרמן , רן ארז מהארגונים שבהם הם שולטים ביד רמה - הסרטן פשט בהם עמוק ושלח גרורות למקומות לא צפויים.

כך גם בפוליטיקה.

אני רוצה להיות ברור - השחיתות אינה קיימת בכל מקום, לא בכלכלה ולא בפוליטיקה - ישנם לא מעט אנשים ישרים וצחים כשלג - ועם זאת, כללי המשחק , המחייבים להקיע ולהוקיע שחיתות - חייבים להשתנות, ומהר - וכאשר המחוקקים נחשפו בקלקלתם ב"גאווה" טיפוסית - העתיד נראה אפור ורחוק...

אסיים באימרת השבוע:

"הליכוד לוקח אנשים מפוקפקים והופך אותם לחברי כנסת; והעבודה לוקחת חברי כנסת והופכת אותם לאנשים מפוקפקים" ( טומי לפיד )