חופשות חג וחוה"מ , מעלים כידוע את כל עם ישראל על הכבישים בדרך לטיולים הכרחיים מצד כל אלו שרוצים לראות מה נשאר מהטבע / מורשת / קניות וכיו"ב , ולא רוצים להנמק בבית - כל ההבדל הוא בחולי המועד וחופשי מערכת החינוך ( ראוי לפוסט נפרד בהקשר הפער הבלתי ניתן לגישור בין מס' ימי החופשה לעובדים לבין ימי החופש של מערכת החינוך ) בהם גם הדתיים על הכבישים - מה שהופך את הנסיעה מקטסטרופלית , לבלתי ניתפסת בעליל...

הסיבות הן ברורות -

1. השקעה בתשתית - עם כל ההשקעה בתשתית התחבורתית ( כולל הציבורית ) שאנו רואים בפועל לנגד עיננו , באם נשווה למדדים קיימים של ה OECD לדוגמה , ההשקעה בתשתית בישראל היא כ השקעה בתשתית - 10% ביחס למקובל - מה שמסביר את התחושה האמיתית שלנו כי החיים שלנו הם בפקק מתמשך. ד"ר יעקב שיינין מעריך שהשקעה נדרשת בקידום התשתית התעבורתית למצב דומה ל OECD מוערכת ב 150 מיליארד ש"ח , דבר שיכול לקרות רק בתהליך ארוך טווח שקשה לראות אותו קורה בישראל הנאבקת , לכאורה או לא לכאורה , במציאות הבטחונית מסביבה.
2. רמת מינוע וילודה - לכאורה , שני נושאים לא קשורים , אך בניגוד למדינות אירופה , שברובן סובלות משיעור פריון שלילי , בישראל הניתוח הדמוגרפי מראה על שיעור פריון חיובי ( דהיינו , גדול מ 2 - לכל זוג לפחות שני ילדים , מה שגם עם התארכות תוחלת החיים מגדיל את האוכלוסיה - באירופה השיעור הוא בסביבות 1 ) , הצמיחה הכלכלית ונתונים נוספים , עולה רמת המינוע ( מס' רכבים ל 1,000 תושבים ) על תשתיות שמתפתחות לא בקצב הנדרש לגידול הזה , כך שהכבישים לא מצליחים להדביק את הגידול הממשיך ונסתמים.
3. תחבורה ציבורית - בהיעדרה , כמעט לגמרי , של תשתית לתחבורה ציבורית ברמת המאקרו , וזמן הביצוע העצום שלה ביחס למדינות מפותחות לצד העלויות , בדגש על מערכות הסעה תת קרקעיות , כך שתהיה לאזרח הפשוט אפשרות סבירה לוותר על רכב או להשאירו בבית כשילך לעבודה - ראו עריה הגדולות של אירופה / ארה"ב , שנשווה אותן למטרופולינים דוגמת גוש דן רבתי או ירושלים - נותנת גם היא פתרון ברמה של כ 20-30 שנות פיגור ביחס לעולם.

ההתבטאויות החמורות של השר ישראל כץ בנושא של תחבורה ציבורית בשבת ובחג , שאין להן מקום מימין ומשמאל גם יחד , לא מסתירות את העובדה כי גם כאן , מדובר במחדל מתמשך של ממשלות ישראל ב 40 השנה האחרונות , כאשר מסיבות שונות , לרבות הביטחוניות , לא נתנו לנושא דגש מספיק לנושא התשתיות , ואלו הציבוריות בפרט - ואת התוצאות נרגיש עוד לשנים רבות , בעיקר כי גם תוכנית מוצלחת ,  מתוקצבת וארוכת טווח שתופעל ( במידה וכך יהיה - אני מסופק ) , תתן את פירותיה אחרי שנים רבות , אולי עשור , שהוא נצח במושגי ארצנו המתבגרת.

הכוונה שלי היא קודם כל לפיתוח מסיבי/מהיר/מזורז של רכבות תחתיות בשיטת BOT ( המדינה משלמת לזכיין על ביצוע הפרוייקט , מסייעת באחזקתו בכסף, ומקבלת הפרוייקט לידיה בחזרה תוך כ 30 שנה - ראה מנהרות הכרמל / הנתיב המהיר / כביש 431 ) , רכבות עיליות , טראם חשמלי ( כדוגמת הרכבת הקלה בי-ם ) , נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית , פרישת רישות רכבת "כבדה" , הגדלת קיבולת וכיו"ב.

לפתוח את המערך הזה בשבת - מוצדק כבר היום - נקודה.

כך , אגב , אני צופה שיהיה גם לתוכנית ורעיונות יצירתיים בהקשר מחירי הדיור - שבנויים בעיקר על הגדלת היצע הדירות למכירה / השכרה אם כי כאן הצפי שלי הוא קצר יותר - כ 3-5 שנים.

אם יטופלו שני הנושאים הללו , התחבורה ( בדגש הציבורית ) והדיור גם יחד , יוכל כל אדם כמעט לקבל דיור  ( לאו דווקא לרכוש - גם דיור ציבורי הוא בעיניי מענה ראוי כפי שראיתי ב OECD והתקנאתי ) במחיר סביר , ולהסתדר ללא רכב משלו התקוע בפקקים אינסופיים המבזבזים למשק תוצר רב.

מה הסיכויים לכך , אחרי שפירטתי את מה נדרש להתבצע ? נמוך מאד לצערי , בשני התחומים גם יחד , מהכרת המציאות - לבטח בקצב השינוי שהייתי , והיינו , מייחלים לו...

מאחל ל9 קוראיי שבת קסומה בדיור שלהם ללא שימוש באמצעי התחבורה שברשותם...

אסיים באימרת היום:

"הקשב למה שיש ללב לומר. הוא לא הולך למשול בחייך. המסר של הלב הוא פשוט. הוא לא הולך לומר לך שאתה צריך לקנות מעיל בצבע כזה, ומכונית בצבע כזה ובית בצבע כזה. ללב יש רק דבר אחד לומר לך - היה מסופק" ( פרם ראוואט )