פורים השנה , תשע"ו  , היה שונה בשמחה ובמשפחתיות שבו ביחס לחגי פורים אחרים שאני זוכר בשנים האחרונות

ראשית , אימי עברה ( בהצלחה ) ניתוח להסרת גידול סרטני קטן - וכדרכן של פולניות על , היתה יותר מוטרדת ממה שקורה בבית עם אבי , ועם שלושת בניה ומשפחותיהם , מאשר מצבה שלה - בית החולים פתר זאת בשחרורה הביתה אתמול להתאוששות אחרי 48 שעות מהניתוח , דבר שמלמד על מצבה הבריאותי מחד , וגם על מצב הרפואה בארץ מאידך - לטוב ולרע...

שנית - החייל מעביר את חג הפורים בבסיס , האפרוח מעביר אותו במפגש של "מבוכים ודרקונים" , כך שנשארנו רק הקיפודה ואני במשחק הפורים - כך שיצאנו אל רחובות העיר עם אושו להנאת העוברים והשבים , ובערב נפלנו שדודים רק בשביל לגלות בבוקר שהחמצנו מסיבצ פורים משגעת בהרצליה בשל בעיות תקשורת עם חברים...

שלישית , מצב הרוח השנה הוא סביר , ובמידה מסויימת דווקא מעורר מחשבה בעת לא פשוטה כזו , בארץ ובעולם , זמן לחשבון נפש מעניין בהקשר "אנה אנו הולכים" כפי שאני עושה מדי פעם , בראותי את התמונה האסטרטגית העולמית , כלכלית / בטחונית / פוליטית - ומקומנו בתוך התמונה הזאת , כמדינה ומשפחה - דבר המזכיר לי כי זה כשנה לא כתבתי כאן מאמר ניתוח שכזה , אך בינתיים נראה לי כי ד"ר גיא בכור , שאת פרשנותו חזרתי להכיר השנה לראשונה מאז שירותו בגלי צה"ל ,  עושה את העבודה בצורה מעניינת ומקורית אותה אני מעריך מאד...

חג שמח לכל 10 קוראיי - קורא קבוע לכל שנת קיום הבלוג וטבעת "אתגר גיל ה 40" שהחלו פעילותם הסדורה ב 23.7.20016 - אוטוטו 10 שנים...

אסיים באימרת השבוע:

"אני יודע למה סופרמן עזב את קריפטון. כדור- הארץ הוא המקום היחיד שבו הוא יכול היה להשיג סטרואידים" ( מילטון ברל )