אחד מאפיקי המעורבות החברתית וההתנדבות החשובים לי הינו ההתנדבות בסיירת ההורים בעיר מגוריי.

כבר כ 5 שנים , כמעט מיום הקמתה , אני מתנדב בה , עוד לפני גיוס הבן לצבא ( שהשתחרר בינתיים כידוע לפני כחודש ) , כאשר , עקרונות ההתנדבות דומים מאד לעקרונות הכתיבה בבלוג זה כבר 12 שנה - אין חודש אחד , בלי קשר למצב בריאות / עבודה / מזג אוויר וכיו"ב שבו לו התנדבתי לסיור לפחות פעם אחת.

הסיור המועדף עליי הינו יום שישי בלילה בין השעות 2300 - 0200 בבוקר - האוויר הנקי , בני הנוער ברחובות ובפארקים , הקולות והשיחות עם הילדים , המכות והאלכוהול שלמרבית ההפתעה הן מיעוט שבמיעוט למרות הדימוי המוצדק של הנוער , הנעשה יותר ויותר אלים וקשה בכל המדינה.

יצא לי כבר במספר פעמים להפריד בין בני נוער אלימים , וגם יצא להיתקל בבני נוער שתויים בצורה קיצונית - וגם לסייע להם , אך אציין כי סיירת ההורים שלנו נתפסת , ובצדק , כדואגת לנוער בגובה העיניים , ולא כזרועה הארוכה של המשטרה - ומכיוון שאנו מקבלים גם , לכל סיור שכזה , אספקה / תרומה של ממתקים / שתייה קלה / חלות / עוגיות מבתי עסק בעיר , אנו אהובים ומקובלים מאד על בני הנוער.

יתרה מזאת - הסיירת , שהפכה להיות מגובשת מאד , בעיקר בגלל הוותק של אנשים שנמצאים בה מתחילת דרכה , עורכת פעילויות נוספות של תרומה לקהילה בפרוייקטים ספציפיים ומזדמנים , וגם פעילויות הדרכה וגיבוש של חבריה - ומדובר בכייף גדול לצד שבירת השיגרה הרגילה.

לפני כחצי שנה צירפתי גם את אשתי לצוות המתנדבים ( יש לנו כ 10 זוגות כאלו בין המתנדבים ) וגם היא נהניית עד מאד מההתנדבות והפעילויות גם יחד , לצד היכרות טובה יותר גם עם העיר בלילה שנראית אחרת מאשר ביום...

מציע לכל אחד ואחת מקוראיי להיצטרף , לתרום ולהיתרם במסגרת כזו במקום מגוריו.

אסיים באימרת השבוע: