כל העוקב אחרי בלוג זה ב 12 שנות קיומו , רואה את האלמנט החברי והנוסטלגי שנוסף לא מאז יום הולדתי ה50 לפני כשנה וחצי - התרפקות על תחנות חיי השונות , החל מביה"ס היסודי , דרך בית הספר התיכון וכלה בחבריי לקורס חובלים , אשר האחרון גם היווה את הבסיס לפעילות ההנצחה של עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל שהופיעה מספר פעמים בבלוג זה , ועדיין נמשכת , אם כי ברמת פעילות מצומצמת יותר.
אחד מספיחי הפעילויות הללו הוא מפגש מצומצם חצי שנתי , שהתקיים אמש בירושלים , עם שתי בנות מחזור ביה"ס היסודי , שאינו קשור למפגשים השכבתיים ה"גדולים" ( כ 40 משתתפים בד"כ ) ובהם , על כוס יין או בירה , אנו מדברים על החיים , בעיקר לאלו שאנו מביטים קדימה אליהם - בהקשר הקריירה , הילדים , ואפילו לגבי הפרישה.
המפגש אתמול היה מבחינתי הזדמנות לחגוג את החיים - אחרי שבאותו יום של מפגש זה התקיים כנס סיכום חציון של מקום העבודה שלי , בו הייתי אחד הבודדים שעמד בכל היעדים של התוכניות העסקיות , ולאחריו השתתפתי בשתי לוויות - חבר צוות צעיר מסיירת ההורים העירונית שלנו שנפטר במפתיע מאירוע לב , וחבר של ההורים שלי , שהיה לי כדוד.
אמשיך לחגוג את החיים בכל רגע נתון...
אסיים באימרת השבוע:
"אחד החכמים אמר שמפגש עם אויב בשדה הקרב כמוהו כנץ שעט על ציפור; על אף שהוא חודר לתוך ענן של אלפי ציפורים, ליבו אינו שת לאף ציפור מלבד זו שסימן מלכתחילה" ( ג'ים ג'רמוש )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: