ערב ראש השנה , עבורי , הוא תמיד מועד של חשבון נפש והתבוננות עצמית לעבר השנה שחלפה ותכנון / התאמת התוכניות לעתיד הקרוב והרחוק , כמה שניתן בכלל לביצוע תכנון שכזה.
אני נזכר , בגעגוע , בדור ההורים שלי , שבקנה מידה של היום , ניתן לומר שהחיים שלהם היו פשוטים למדי , ופשוטים יחסית להתמודדות - אך בכך הכינו אותנו לחיים סוערים ומאתגרים עד מאד - אני מקווה שאנו נצליח לאתגר כך גם את ילדינו , שכן ההתמודדות הזו הופכת להיות מורכבת מיום ליום , ובאה לידי ביטוח בהקשרי עבודה , השכלה , חינוך , דיור , תרבות - ובכל הקשר כמעט.
אני סבור שחייבים לעשות את פסק הזמן של הבקרה והתכנון הזה פעם בתקופה - ולראות מהיכן אתה בא ולאן אתה הולך - דבר שיקל עליך ועל סביבתך הקרובה.
באשר לתכנון שלי , שכבר מועלה 12 שנה , באדיקות רבה , בבלוג זה , אני מרוצה בסה"כ , מכין עצמי לעתיד כמה שניתן בהקשר למידה , אימון עצמי ושל אחרים וחדשנות , בכוונה הברורה של פרישה משוק העבודה בגיל 60 עם המשאבים הכלכליים שיאפשרו לי עיסוק גדול יותר בסיוע לקהילה לצד פיתוח עסקי בתחום הכלכלי הנושק לעבודתי הנוכחית , רק בשביל לשמר את העניין וההתלהבות , ללא קשר לפרנסה.
עוד 8 שנים.
מאחל ל 12 קוראיי שנה טובה בטעם של פעם , רווייה בבריאות ובהגשמת חלומות - שלכם ושל אחרים...
אסיים באימרת השבוע:
אנו מאמינים שאלוהים אך חשוב יותר לדעת שאנו בצידו - אברהם לינקולן