חוזר כעת מראיון עבודה נוסף בהרגשה טובה מאד.

הצגתי את עצמי במקצועיות, הדגשתי את יתרונותיי , את המטען  והנסיון האישי אותם אני נושא עימי - ולא את צער השתיקה...

אחד מעקרונות ה COACHING שאני מיישם על עצמי הינו "אפקט פיגמליון" - ובהקשר שלי, אם תאמין באמת ובתמים כי המצב יכול להיות טוב הרבה יותר, הוא אכן יהיה כך.

הדבר נכון היום ברמה האישית וכך גם ברמה הלאומית - חוסנם האדיר של תושבי הצפון (הגדרה גיאוגרפית שהשתנתה בשבועות האחרונים, ואינני בטוח כי נאמרה בה המילה האחרונה ) לצד סבלם הגדול , מלמד אותנו שיעור מאלף בהלכות אזרחיות .

חשוב לציין כי כחברה "התרככנו" מאד בשני העשורים האחרונים, בעוד כלי המלחמה, והמלחמה עצמה השתכללו ונהיו אכזריים ומזוויעים יותר, וכתוצאה מכך אנו תופסים את עצמנו ונתפסים מחוץ כחלשים יותר מנטלית - צריך להכיר בכך על מנת להתמודד עם הנושא בצורה כנה.

המסקנה שלי מכך היא נחישות, הפנמה, התמודדות עם הכאב ולחימה תוך ביקורת בונה ועניינית בכל הדרגים.

 אחרת, עוד כעשור יוחלפו הרקטות הנוכחיות בטילים של ממש, עם כושר דיוק של מטרים ספורים, עם ראש קרבי במשקל 500 ק"ג על כל המשתמע מכך - ולא הזכרתי במילה אחת נשק גרעיני, כימי או ביולוגי (הפוסט משוייך לקטיגוריית "אופטימיים"...)

בנושא זה אינני רואה שחורות - אלא את המציאות הנוכחית באיזורנו.

מחזק את ידי תושבי הצפון באשר הם - חומר למחשבה עבור כל אחד מאזרחי המדינה באשר הוא.

כולנו רוצים ...

אך לא כפי שקיוו לסבי, הוריי, אני ואשתי , שני בניי הקטנים וכנראה גם צאצאיהם העתידיים - נצטרך לחיות על...

יום טוב, מוצלח ושקט לכם בכל אשר תפנו...