8/2006
 "חומות של תקווה" נאחז באוויר
בבוקר זה נראה לי כי כולנו נאחזים באוויר בצורה זו או אחרת...
מדינה וצבא שלם עומדים 60 דקות בתהיות והתחבטויות גדולות לפני מה שמוגדר רשמית כ"הפסקת אש" ו/או "הישג מדיני" כאשר בפועל מדובר במסמך מלא חורים (רובם נראים לעין, אך יש גם נסתרים) שהמציאות המזרח תיכונית הנושכת שיסעה בעבר ככלב שוטה הבנות סגורות ומובנות יותר.
לידיעת הקוראים המתעניינים והתומכים, לגבי, אישית, הפגישה בחברה בה עבדתי בעבר היתה טובה מאד - הבעיה היא שהתפקיד המדובר טרם אושר סופית, ובהכירי היטב את החברה ומהליכיה הרי לכשיואשר התפקיד, יתחרו עליו גם עובדים בחברה שתנתן להם עדיפות על פני כמדיניות...
גם שני מנהלי חברות ההשמה עימם דברתי אמש רואים את הכיוון בייעוץ שיווקי וארגוני, וגורסים כי צריך זמן...
ולסיום, כל הקשרים בינתיים טרם הוליכו למצב בו אני יכול לחתום על חוזה כלשהו מחר בבוקר.
נאחז באוויר
תחת שמיים ריקים
נשען על מילים באוויר
ביד עוד אוחז
את הריח של גופך
המקום שנגעת בי שורף
ואת אינך
תחת שמיים שחורים
עומד מקופל מכאב
חוזר לחפש שוב
אותך בתוך החשיכה
לראות אם את עדיין בוכה
ואת אינך
במקום בו עמדת
נשאר רק אוויר
בלי חמצן
ואני עומד נאחז באוויר
נאחז באוויר
ואת אינך
תחת שמיים שותקים
אני מדבר אל הקיר
מבטיח לו שוב
להשתנות בשבילך
ויודע שזה לא ילך
ואת אינך
במקום בו עמדת
נשאר רק אוויר
בלי חמצן
ואני עומד נאחז באוויר
נאחז באוויר
ואת אינך
בניגוד לשיר, הזוגיות והמשפחה דווקט מחזקים אותי מאד, ולכן אלך עכשיו לטיול עם בן ה 3 שעסוק בעינייניו כעת ומאפשר לי לכתוב את הבלוג.
פרט לכך, אם אתה יכול להאחז בעצמך - אין בעיה גם להיאחז באוויר...
אם שמתם (וגם אם לא שמתם...) לב, הפנים המחייכות מעטרות את הפוסט - "סבבי" החליף את "סטנדרטי" - וזאת מכמה סיבות עקרוניות:
1) אני באמת ובתמים מאמין בהצלחה ובכוחי להגיע אליה
2) החיוך מלווה אותי תמיד - וגם בזמנים קשים
3) התמהיל בין הרוח הטובה לבין המצב חייב להיות יותר מסטנדרטי, אחרת תעלם שמחת החיים
4) הבטחתי לרמה...
יום מופלא ושקט לכולנו...
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: