אומרים כי במחלה ויראלית יש הטבה משצעותית, ואמריה התדרדרות נוספת ולאחריה החלמה.
זה בדיוק מה שקרה לנו עם הגוזל.
אתמול, כשהרגיש טוב ורגיל לכאורה, יצאנו לביקור משפחתי, אך בערב חזרה הסצנה המוכרת של הקאות/חום/תשישות כך שהבוקר נלך שוב לרופא על מנת לאבחן ממה סובל הגוזל, שעבר לילה שקט וקל אחרי שימוש ב"נורופן" שבד"כ מחולל פלאים.
לראות ילד חולה בכלל, וגוזל חזר אונים בפרט, עושה עצוב מאד לנשמה בשל חוסר האונים שלו, התמימות וכח ההתנגדות הרב לדברים שאינו רוצה אך צריך לעשות כדי לחזור לאיתנו ככל המוקדם.
עלי זה משפיע ומעציב מאד, ובה בעת מצביע על הפרופורציות האמיתיות בחיים, בכל מצב - גם ביום בו אמורה להיות פגישה מעניינת מאד הנוגעת אלי, היא ענראה תידחה.

נאחל לגוזל החלמה מהירה ובריאות טובה לקראת השבוע החולף. - אני מקדיש לו את השיר הבא..
ילדים של היום
אם לא בא לך לקום,
מותר לך,
גם אביך חלם.
אתה לא חייב לי כלום,
על כי הבאתי
אותך לעולם.
מה מחכה מאחורי הגדר?
מי יסתלק?
ומי ישאר?
רוץ ילד, רוץ,
רד לרחוב,
עוף כמו ציפור,
אל תשכח לכתוב.
ילדים של היום,
אנשים של מחר,
לאן הם ילכו?
מה הם יקחו?
מה יהיה איתם?.
אם בא לך מקום אחר,
מותר לך,
גם אביך נדד.
אתה לא חייב הסבר,
שום הסבר -
לאף אחד.
מה מחכה מאחורי הגדר?
מי יסתלק?
ומי ישאר?
רוץ ילד, רוץ,
צא לעולם,
עוף כמו ציפור,
רק תכתוב משם.
ילדים של היום,
אנשים של מחר,
לאן הם ילכו?
מה הם יקחו?
מה יהיה איתם?
מה יהיה איתם?
אסיים באימרה היומית, המוקדשת היום לנושא הבריאות בכלל ולגוזל בפרט:
"הבסיס לכל אושר הוא בריאות" ( ג'ימס הנרי לי האנט )